מרדכי יוסף ליינר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zvileshem (שיחה | תרומות)
הוספתי מקור #1lib1ref
Itamar-WMIL (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=מי השילוח
|תאריך לידה=[[ה'תק"ס]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ז' בטבת]] [[ה'תרי"ד]]
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
שורה 38:
אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיחסא בשנת [[תקפ"ז]] ([[1827]]) הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]] אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי [[יהודה לייב איגר|לייבל'ה איגר]], נכדו של רבי [[עקיבא איגר]]. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין הרבי מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחייה או בקירוב.
 
ב[[שמחת תורה]] של שנת [[ת"ר]] ([[1839]]) פרץ משבר שנסוב סביב עריכת ה[[שמחת תורה|הקפות]]ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות.{{הערה|1=לגרסאות היותר קיצוניות, ראו [[יצחק אריגור]], "קוצק", עמ' 87-91.}} על פי אחת הגרסאות, בימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף "פדיונות" מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.
 
בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים. רבי מרדכי יוסף שקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר ב[[איזביצה|איזביצא]] שליד [[לובלין]]. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר ונמשכה עוד שנים רבות אחר כך.
 
רבי מרדכי יוסף נפטר ב[[ז' בטבת]] [[תרי"ד]] לאחר 13 שנות הנהגה. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר.<ref>{{צ-ספר|שם=יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' רלח-רמב|מו"ל=מוסד הרב קוק, ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ה}}</ref>
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1800|מספר שנים=54}}
שורה 50:
 
רבי גרשון חנוך הניך כותב בהקדמה כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה". ואכן פרסום הספר עורר התנגדות עזה בקרב חלק מהציבור. בהקדמה לספר "בית יעקב" הוא כותב על סבו: "ולימד דעת את תלמידיו שיבינו בדברי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ו[[האר"י]] כמו שמבינים פשוטי דברי הלכה", "שאין שום דברי תורה שאינם שייכים לכל פרט נפש".{{הערה|1=הקדמת רבי גרשון חנוך הניך לספר "מי השילוח" ולספר "בית יעקב"}}
 
* יסוד עיקרי בהגותו של רבי מרדכי יוסף, הוא ה[[פנאנתאיזם]] הקיצוני שהוא גרס הלכה למעשה, ולפיו המציאות כולה היא אלוהות. לפי זה גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר האלוהים. מכך מתבקשת השקפה [[דטרמיניזם|דטרמיניסטית]], הגורסת שתחושת ה[[בחירה חופשית|בחירה החופשית]] אינה אמיתית. אשר למהותה של הבחירה החופשית העומדת בבסיס המצוות, קיימים רמזים סותרים בספרי רבי מרדכי יוסף, וההוגים במשנתו הציעו דרכים שונות בביאור העניין.{{הערה|1=ש.ז שרגאי בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין חלק ב' מעמוד 83}}
 
* על פי שיטתו זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי [[חטא]] שונים המוזכרים ב[[תנ"ך]] אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שלפעמים אונסים אדם משמים לעשות מעשה מסוים הנראה כחטא ואינו חטא, ולמעשה ל[[זמרי בן סלוא]] לא הייתה את האפשרות להתגבר על יצרו מכיוון שלמעשה משמים כיוונו אותו למעשה נטילתו את כזבי, וברוח זו ביאר גם את מעשי [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] ותמר.{{הערה|1=מי השילוח חלק א פרשת פינחס, פרשת וישב ועוד}}
 
* בנוסף כתב רבי מרדכי יוסף, שה[[מצווה|מצוות]] שניתנו בתורה בכל פרטי החוקים הקפדניים שבהם, לא ניתנו אלא לתקופה זו, כאשר ה[[יצר הרע]] בתוקף, ואין ביכולת האדם להבחין מלבו הוא מהם הדברים הראויים ומהם המעשים שאינם ראויים. אך התכלית הנרצית, שתיושם בפועל ב[[אחרית הימים]], היא שהאדם ידע מלבו הוא את שהוא צריך לעשות בכל רגע נתון, בלי חוקים חיצוניים וכלליים.{{הערה|1=לדוגמה מי השילוח חלק א' משלי כד על הפסוק הכן בחוץ מלאכתך וכו'}}
 
* במקומות ספורים בחיבורו נראה גם שגרס שאין דרך רציונלית להוכיח את קיומו של הבורא, והדרך להכירו היא על ידי [[תפילה]] מעומק הלב, כחוויה [[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציליסטית]].{{מקור}}
 
שורה 84 ⟵ 80:
* {{HebrewBooks|מרדכי יוסף ליינר|מי השלוח|19936}}{{מיזמים|ויקיטקסט=מי השילוח}}
* {{HebrewBooks|[[שלמה זלמן שרגאי]]|בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין (חלק ב')|22463}}
* [[רחל אליאור]], "[http://pluto.huji.ac.il/~mselio/tmurot.pdf תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין- בין 'יראה' ו'אהבה' ל'עומק' ו"'גוון'"], [[תרביץ]] סב, ג, (תשנ"ג): 381-432
* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2098118 שיטתה של איזביצא], [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=659453&forum_id=1364 למה עזב הרבי מאיזביצא את קוצק?] בפורום [[עצור כאן חושבים]]
* [http://archive.is/20130811185722/avshalomblog.wordpress.com/2013/08/11/%D7%A1%D6%B4%D7%A4%D6%B0%D7%A8%D6%B8%D7%9F-%D7%A9%D6%B6%D7%81%D7%9C-%D7%99%D6%B0%D7%97%D6%B4%D7%99%D7%93%D6%B4%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%99/ סִפְרָן שֶׁל יְחִידִים – חיפוש עצמי; אינדיבידואליות ויחידיות, במשנת איזביצ'א], בבלוג [http://avshalomblog.wordpress.com/ בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ]