צביקה גרינגולד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
{{חייל
| שם = צביקה גרינגולד
| תמונה = [[קובץ:צביקה גרינגולד.JPG|מרכז|250px]]
| כיתוב =
| נולד = [[10 בפברואר]] [[1952]]
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[קיבוץ]] [[לוחמי הגטאות]] {{דגל|ישראל||=}}
| עלה לישראל =
| נפטר =
| נהרג =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| תקופת שירות =
| דרגה = {{דרגה|אלוף משנה||+}}
| תפקידים צבאיים =[[קצין]] * [[חילמפקד השריון הישראלי|שריוןגדוד]] 74
* [[קצין אג"ם]] ב[[חטיבה 188]]
|מלחמות וקרבות={{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
|עיטורים מלחמות וקרבות = {{דרגה|עיטורמלחמת יום הגבורההכיפורים||+}}
| עיטורים = {{דרגה|עיטור הגבורה||+}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
}}
'''צבי (צביקה) גרינגולד''' (נולד ב-[[10 בפברואר]] [[1952]]) הוא [[קצין]] [[חיל השריון|שריון]] שהוענק לו [[עיטור הגבורה]] על לחימתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[הקרב על נפח|קרב על נפח]] ב[[רמת הגולן]], במסגרת כוח מאולתר שהקים ושכונה ברשת הקשר "'''[[כוח צביקה]]'''".
שורה 30 ⟵ 31:
=== מלחמת יום הכיפורים ===
{{הפניה לערך מורחב|כוח צביקה}}
ב[[יום הכיפורים]], ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]], שהה גרינגולד (אז [[סרן]]) בחופשה בין תפקידים לאחר שסיים את תפקידו כ[[מ"פ]] ב[[פלוגה]] ז' של גדוד 74 (גדוד "סער") וטרם שובץ לתפקיד חדש. כאשר שמע על פרוץ ה[[מלחמה]] הגיע ביוזמתו ליחידתו הקודמת ב[[רמת הגולן]]. בעיצומם של [[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|הקרבות]] תפס פיקוד על כוח מאולתר שאורגן מאנשי צוות ו[[טנק]]ים פגועים ב[[מחנה נפח]]. הצוות מנה שלושה טנקים מדגם [[צנטוריון]], אשר שניים מהם נפגעו כבר בתחילת הקרב, אחד מהם לא היה בר-תיקון והושאר מאחור. לקראת הערב החל גרינגולד לנוע על [[כביש הנפט|ציר הנפט]] יחד עם הטנק השני לקראת מה שחשב באותו שלב כחבירה ל[[מוצב]] 111 [[מזרח]]ית ל[[צומת]] [[חושניה]]. אולם כאשר הגיע גרינגולד לגבעות המשקיפות על אזור הצומת גילה להפתעתו הרבה [[חטיבה|חטיבת]] שריון [[צבא סוריה|סורית]] אשר מנתה מאות [[טנק]]ים ו[[נגמ"ש|נגמשי"ם]] שהצליחה להבקיע את קו ההגנה ה[[צה"ל]]י ולחדור אל מרכז הגולן. גרינגולד התמקם בעמדות שולטות אשר חלשו על חניון ה[[רכב קרבי משוריין|רק"ם]] הסורי ופתח באש, תוך כדי ביצוע תמרונים אשר כללו ירידה מהעמדות ועליה מחודשת עליהן על מנת ליצור תחושה של מספר טנקים רב. לקראת השעה 22:00 נפגע הטנק שעליו פיקד גרינגולד, ויצא מכלל שימוש לאחר היתקלות עם טנק סורי מדגם [[T-55]], שהסתיים בפיצוצו. גרינגולד תפס פיקוד על הטנק השני מהכוח שלו. מאותה עת אנשי הצוות שהיו איתו בטנק היו: מורדי ארזי ה[[טעןהטען-קשר]], איציק ארנון ה[[תותחן טנק|תותחן]]התותחן ו{{נזכור את כולם|94492|פיליפ ברקוביץ}} ה[[נהג טנק|נהג]], שנהרג מאוחר יותר.
 
לקראת חצות חברה אליו פלוגת [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מגדוד 266 בפיקודו של [[סא"ל]] עוזי מור בכוח של 12 טנקים, אולם ספגה פגיעות ישירות כבר בשלבי החבירה הראשוניים מ[[מארב]] [[נ"ט]] שהציבו הסורים בלילה שבין 6 ל-[[7 באוקטובר]]. גרינגולד עצמו נפצע אף הוא בקרב מאותו המארב אולם, למרות פציעתו, עלה על טנק אחר של פלוגת המילואים והמשיך לפקד עליו עד שנשאר שוב לבדו במהלך הלילה.
שורה 36 ⟵ 37:
בבוקר 7 באוקטובר הצליח צביקה יחד עם מח"ט 188 [[אל"ם]] [[יצחק בן שהם]] וסמח"ט 188 [[סא"ל]] {{נזכור את כולם|93830|דוד ישראלי}}, שהגיעו לקראת הבוקר יחד עם פלוגת טנקים מאולתרת, לבלום את ניסיון הפריצה של הסורים מ[[דרום]]-מזרח למחנה נפח. אולם מיד לאחר הצלחת בלימת החטיבה הסורית התברר כי חטיבה סורית נוספת הצליחה לאגף את כוחות צה"ל ולהתקרב למרחק של מאות מטרים בלבד משערי המחנה מכיוון [[צפון]]. צביקה יחד עם [[יצחק בן-שהם]] ודוד ישראלי הסתובבו ונסעו חזרה על ציר הנפט לכיוון המחנה. הכוח השתתף ב[[הקרב על נפח|קרב על נפח]] והיה חלק מהכוחות שמנעו מהסורים לכבוש את המחנה ולהמשיך [[מערב]]ה לכיוון [[גשר בנות יעקב]].
 
בתום הקרב פונה גרינגולד ל[[בית חולים]] ב[[צפת]], אך שבוע מאוחר יותר חזר לחטיבתו ברמת הגולן. החטיבה המשיכה להילחם באזור "המובלעת" הסורית נגד [[חיל המשלוח העיראקי במלחמת יום הכיפורים|חיל המשלוח העיראקי]] [[חיל המשלוח הירדני במלחמת יום הכיפורים|והירדני]]. במהלך [[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]] שירת כ[[קצין אג"ם]] של חטיבה 188.
 
הכוח בפיקודו של צביקה, אשר זכה לכינוי "כוח צביקה" ברשת הקשר, הצליח במשך 3624 שעות קריטיות לבלום את הכוחות הסוריים, שהיו בסדר גודל של שתי חטיבות שריון, מלכבוש את נפח ולהתקדם לעבר [[נהר הירדן]]. הודות לתושייתו ואומץ לבו וכן תשדורות ה[[אלחוט]] שיצר חשבו הסורים וגם כוחות צה"ל כי מדובר בכוח גדול משהיה באמת. קרב הבלימה שלו סייע לכוחות המילואים מ[[חטיבה 679]] בפיקודו של [[אורי אור]] להתארגן. על לחימתו בקרבות אלה זכה ל[[עיטור הגבורה]].
 
במהלך [[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]] שירת כ[[קצין אג"ם]] של חטיבה 188.
 
סיפורו של צביקה גרינגולד התפרסם לראשונה במגזין "[[במחנה]]", מיד אחרי המלחמה, בסדרת כתבותיו של [[רנן שור]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] עירערו סא"ל עוזי מור ו[[אל"ם]] אמנון שרון, על סיפור "כוח צביקה". [[חיל החינוך|קצין חינוך ראשי]] [[יוסף אלדר]], אף הורה להוציא את הסיפור ממערך לימוד מורשת הקרב של צה"ל עד לבדיקת הנושא,{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|התותחן של כוח צביקה: סיפור הגבורה הוא אמת לאמיתה|1984/01/22|00700}}}} אך הרמטכ"ל קבע שאין לערער על העובדות, וסיפורו של גרינגולד התבסס כאחד מסיפורי הגבורה הבולטים במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|דובר צהל: "צביקה גרינגולד ראוי לענוד עיטור הגבורה"|1984/01/24|00205}}}}