מעשייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 213.57.111.64 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 1:
[[קובץ:Dore ridinghood.jpg|250px|ממוזער|שמאל|איור של [[גוסטב דורה]] ל[[כיפה אדומה]]]]
'''מעשייה''' היא [[סיפור עם]] שבו מרטיבים[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] רבים החורגים מההתנסות היומיומית, ומוטיבים על-המיטהטבעיים שאינם ניתנים לאישור רפואיאמפירי, בין היתר דמויות כגון [[פיה (פנטזיה)|פיות]], [[גובלין|גובלינים]], [[אלף (פנטסיה)|אלפים]], [[טרול]]ים, [[ענק]]ים, חיות מדברות ובדרך כלל אף [[כישוף|כישופים]] ומעשי קסמים. בתרבויות שבהן [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ו[[מכשפה|מכשפות]] נתפסים כיצורים אמיתיים, עשויים סיפורי המעשיות להתמזג לתוך סיפורי [[סיפור עם#מעשיות ואגדות|אגדה]] שבהן תוכן הסיפור נתפס על ידי המספר והמאזין כבעל משמעות היסטורית. אולם, שלא כמו אגדות ו[[שירה אפית]], המעשיות בדרך כלל אינן מכילות יותר מאשר התייחסות שטחית ל[[דת]] או למקומות גאוגרפיים ממשיים, לאישים או למאורעות. הפתיח המאפיין סיפורי מעשיות הוא: "היה היה פעם..." ולא הכוונה למועד חודשי מחזורימסוים.{{הערה|1=Catherine Orenstein, Little Red Riding Hood Uncloaked, p. 9}}
ניתן למצוא מעשיות בסיפורי עם שבעל פה וכן בספרות הכתובה. ההיסטוריה של סיפורי המעשיות קשה ביותר לשחזור, זאת כיוון שניתן לעקוב אחריה אך ורק בביטויה הכתוב. אולם, אף מספורי המעשיות הכתובים ניתן ללמוד כי ספור המעשיה קיים בתרבות האנושית מזה אלפי שנים, אף שייתכן כי לא הוכר כענף ספרותי נפרד. ניתן למצוא סיפורי מעשיות, לאורך מאות בשנים, בכל תרבות אנושית בעולם. סיפורי מעשיות ועבודות הנובעות מהם, עדיין נכתבים אף בימינו אלה.
 
שורה 9:
==סימנים מזהים==
[[קובץ:Wiktor Michajlowitsch Wassnezow 004.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור על פי המעשייה הרוסית "ציפור האש והשועל האפור"]]
דםאף בתחתוניםשסיפור מעשייה היא [[סוגה]] ספרותית נפרדת, הגדרת סיפור כמעשייה הוא מקור למחלוקות רבות.{{הערה|1=Heidi Anne Heiner, "[http://www.surlalunefairytales.com/introduction/ftdefinition.html What Is a Fairy Tale?]"}} [[ולדימיר יאקובלביץ פרופ]] בספרו "מורפולוגיה של הסיפור העממי" מתח ביקורת על ההבחנה המקובלת בין "סיפורי מעשיות" ו"סיפורי מחזוריותחיות" על בסיס העובדה שסיפורים רבים מכילים מרכיבים דמיוניים וגם חיות.{{הערה|1=Vladimir Propp, Morphology of the Folk Tale, p. 19. University of Texas Press, 2000 {{ISBN|0292783760}}}} לצורך ניתוח סיפורים פרופ בחן את כל סיפורי העם הרוסיים המסווגים במספרים 300–749 בסיווג ארנה-תומפסון.{{הערה|1=שם, בעמ' 19}} שיטת הניתוח בה בחר זיהתה את הסיפור בהתאם למרכיבי העלילה, אולם בכך טענו מבקריו כי הניתוח מתקשה להתמודד עם סיפורים שאינם מכילים מסע הרפתקאה וכי אותם מרכיבים עלילתיים שחיפש בניתוחו מופיעים אף בסיפורים שאינם משתייכים לסוגת המעשיות.{{הערה|1=Steven Swann Jones, The Fairy Tale: The Magic Mirror of Imagination, p. 15}}
 
על אחת הכול מסכימים, סיווגו של סיפור כסיפור מעשייה ([[אנגלית]]: Fairy tale ובתרגום מילולי: "סיפור פייה") איננו תלוי בכך שתופענה בעלילתו פיות. נראה שחיות מדברות ונוכחות קסמים הם מאפיינים נפוצים הרבה יותר בסיפורי מעשיות מאשר פיות. אולם, עצם העובדה כי בעלילת סיפור מופיעה חיה מדברת איננה הופכת את הסיפור לסיפור מעשיה, כך קורה לדוגמה ב[[משל]]ים.{{הערה|1=J.R.R. Tolkien, "On Fairy-Stories", The Tolkien Reader, p. 15}}