שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת תרשים לגרסה וקטורית |
מ ←שחיקה במודל צבא העם: ניסוח |
||
שורה 31:
כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, [[חוק שירות המילואים]], שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/1709.pdf "צבא העם" נגד גיוס החובה], משפט וצבא, כתב העת של הפרקליטות הצבאית, גיליון 21(א), ינואר 2015}}
על סמך נתוני השירות הצבאי, ניכר כי חל צמצום משמעותי בשוויון בנטל. ממידע שפרסם צה"ל בשנת 2017 עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים לשירות סדיר עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס,{{הערה|הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, [http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/News/pages/pr250117.aspx שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%], 25 בינואר 2017}} המהווה לראשונה בתלודות המדינה פחות ממחצית האוכלוסיה הכללית בגילאי הגיוס.{{הערה|רועי שרון וכרמלה מנשה,[http://www.kan.org.il/Item/?itemId=25248 לראשונה: יותר ממחצית מבני ה-18 לא מתגייסים לצה"ל], כאן, תאגיד השידור הישראלי}} לעומת חיילי השירות הסדיר, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן אף יותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",{{הערה|1=לפי דברי ההסבר שנלוו ל[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=562835 הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015] שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.}} אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20-40{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_03&CYear=2015 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3]}} שאמורים להוות את רוב "פוטנציאל השירות" של מערך המילואים, אלא שמספר המשרתים הפעילים מהווה רק 10.6% מקבוצת אוכלוסיה זו, וכ-2% מהאוכלוסיה הכללית. על אף הרגישות הציבורית בנושא, צה"ל פרסם בשנת 2016{{הערה|יוסי יהושוע, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4809503,00.html לא כולל שירות מילואים], ידיעות אחרונות, מאי 2016.}} כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים
=== פטור משירות מילואים ===
| |||