Streptococcus – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים; סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
סקריפט החלפות (לעיתים), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 26:
==מאפיינים==
צורתם של חיידקי ה-''Streptococcus'' [[מעגל|מעוגלת]] (חיידקי נקד, "[[קוקוס (חיידק)|קוֹקיים]]") או [[אליפסה|אליפטית]] במקצת, והם מופיעים לרוב בזוגות או בשרשראות קצרות ומעוקלות של כמה חיידקים בודדים. מקור שמם הוא ב[[יוונית]]: '''קוקוס''', שפירושו "גרגר", ו'''סטרפטוס''' פירושו "מעוקל".
הסטרפטוקוקים הם [[חיידקים גראם-חיוביים]]. רבים מהם חיים כ[[טפיל]]ים טבעיים בגופם של [[בעלי חיים]], בהם ה[[אדם]]. בשעה שחלקם חיים ב[[סימביוזה|הדדיות]] עם ה[[אורגניזם|יצור]] המארח, הרי שרבים מהם גורמים ל[[מחלה|מחלות]]. כמה מהמחלות הידועות והשכיחות ביותר באדם נגרמות על ידי חיידקי ''Streptococcus''.
שורה 32:
נוח למיין את [[מין (טקסונומיה)|מיני]] ה-''Streptococcus'' הרבים לפי יכולתם לבצע [[המוליזה]] - הרס של [[תא דם אדום|תאי דם אדומים]]. חיידקים הגורמים להרס מוחלט של תאי דם אדומים מסומנים כ'''בטא-המוליטיים'''; חיידקים הגורמים להרס חלקי - '''אלפא-המוליטיים'''; חיידקים שאינם מסוגלים להרוס תאי דם אדומים - '''גמא-המוליטיים'''.
שיטה נוספת למיון סטרפטוקוקים מבוססת על היצמדות ספציפית של [[נוגדן|נוגדנים]] אל [[קרום התא|ממברנת]] תאי החיידקים. מינים נפרדים של סטרפטוקוקוס מהווים [[אנטיגן|אנטיגנים]] עצמאיים (כלומר, מציגים על גבי
היותם של הסטרפטוקוקים חיידקי גראם-חיוביים גורמת להם להיות רגישים ל[[פניצילין]] ול[[תרופה|תרופות]] דומות ממשפחת ה[[לקטם|בטא-לקטם]].
שורה 39:
* '''''S. pyogenes''''' מהווה את רוב קבוצת לנספילד A והוא בטא-המוליטי. מין זה גורם לשלל מחלות ב[[עור]] וב[[מערכת הנשימה|דרכי הנשימה העליונות]]. חיידק זה גורם לכ-10% עד 20% מכלל מקרי [[דלקת גרון|דלקת הלוע]] (פרינגיטיס; רוב המקרים האחרים נגרמים על ידי [[נגיף|נגיפים]]) ולרוב מקרי ה[[שנית]].
דלקות גרון הנגרמות מחיידק זה עלולות לגרום בהמשך לדלקות פרקים ולפגיעה לבבית ועל כן מומלץ טיפול אנטיביוטי, בדרך כלל בפניצילין, הנמשך כעשרה ימים.
* '''''S. agalactiae''''' מהווה את רוב קבוצת לנספילד B והוא בטא-המוליטי. מין זה גורם ל[[דלקת קרום המוח]] ולתחלואה נאונטלית,
* '''''S. pneumoniae''''' אלפא-המוליטי. מין זה הוא אחד מהחיידקים הרבים הגורמים ל[[דלקת ריאות]]. בנוסף גורם הוא לדלקת קרום המוח ולהרעלת דם.
* '''''S. mutans''''' המין העיקרי הגורם ל[[עששת]] ה[[שן|שיניים]]. חיידק זה שוכן דרך קבע על גבי השיניים.
שורה 45:
''Streptococcus'' מקבוצת לנספילד A עלול לגרום ל[[קדחת שגרונית]] (RF). מחלה זו, הפוגעת בעיקר בילדים, נגרמת כתוצאה מייצור נוגדנים כנגד החיידק אשר פוגעים באתרי גוף שונים - מסתמי הלב, ה[[כליות]], ה[[מפרק]]ים ו[[מערכת העצבים]].
==הדבקה של סטרפטוקוק B
הדבקה ב-GBS במהלך ההיריון היא גורם מרכזי לתחלואה ולתמותת עוברים ועל כן יש חשיבות למניעה, אבחון וטיפול במידת הצורך.
בין 10% ל-30% מהנשים בהיריון הן נשאיות של GBS בנרתיק וב[[חלחולת]]. בישראל המספרים נמוכים יותר ונעים בין 2% ל-10%.
===סיבוכים של הדבקה ב-GBS במהלך ההיריון===
* דלקת בדרכי השתן (ציסטיטיס): תכיפות, דחיפות וצריבה במתן שתן, ללא חום. הטיפול הוא אנטיביוטי - מתן פניצילין G לאחר קיום תרבית החיובית ל-GBS. גם במצבים שיש נוכחות של חיידקים בשתן, בבדיקת שתן רוטינית, ללא תלונות של האישה ההרה, יש חשיבות בטיפול אנטיביוטי כדי למנוע סיבוכים הקשורים לעובר.
▲* דלקת בדרכי השתן (ציסטיטיס): תכיפות, דחיפות וצריבה במתן שתן, ללא חום. הטיפול הוא אנטיביוטי - מתן פניצילין G לאחר קיום תרבית החיובית ל-GBS. גם במצבים שיש נוכחות של חיידקים בשתן, בבדיקת שתן רוטינית, ללא תלונות של האישה ההרה, יש חשיבות בטיפול אנטיביוטי כדי למנוע סיבוכים הקשורים לעובר.
* כוריואמניוניטיס - זיהום [[מי שפיר]], שק השפיר, השליה והדצידואה. הקליניקה היא של חום, רגישות רחמית, הפרשות רחמיות מוגלתיות ומסריחות, [[טכיקרדיה]] (אם או עובר), [[לויקוציטוזיס]]. הדרך לאבחון היא על ידי בידוד GBS ממי השפיר (אם הייתה ירידת מים מוקדמת) או ביצוע דיקור מי שפיר. הטיפול הוא יילוד העובר (לא משנה שבוע ההיריון).
▲* פיילונפריטיס - חום, תכיפות, דחיפות במתן שתן וצריבה, הפרשות, בחילות והקאות וכאבים במותניים.
▲* כוריואמניוניטיס - זיהום [[מי שפיר]], שק השפיר, השליה והדצידואה. הקליניקה היא של חום, רגישות רחמית, הפרשות רחמיות מוגלתיות ומסריחות, [[טכיקרדיה]] (אם או עובר), [[לויקוציטוזיס]]. הדרך לאבחון היא על ידי בידוד GBS ממי השפיר (אם הייתה ירידת מים מוקדמת) או ביצוע דיקור מי שפיר. הטיפול הוא יילוד העובר (לא משנה שבוע ההיריון).
▲* אנדומטריטיס - קולונוזיציה עם GBS מעלה סיכון לאנדומטריטיס לאחר הלידה.
* סיבוכים הקשורים לעובר: ההדבקה יכולה להיות ברחם, בתעלת הלידה, או בבית החולים (הדבקה נוזוקומאלית שלא מהאם). מחלה נאונטלית מחולקת למחלה מוקדמת (עד יום 7 ללידה) הכוללת 4% תמותה, ומחלה מאוחרת - בין שבוע לשלושה חודשים לאחר הלידה. התינוק עלול לסבול מ[[אלח דם]], [[דלקת ריאות]], [[דלקת קרום המוח]], תמותה. '''גורמי הסיכון''' להדבקה מוקדמת הם נשאות של GBS בחלחולת או בנרתיק, גיל אם צעיר, [[לידה מוקדמת]], חום במהלך הלידה, פקיעת מים ממושכת, ילוד קודם שהיה לו זיהום ב-GBS, קולוניזציה מסיבית (הימצאות נוכחות חיידקים רבים בשתן), וכן רמת נוגדנים נמוכה ל-GBS.
===טיפול===
בארצות הברית מקובל לבצע בדיקות סקר ל-GBS במהלך שבוע 35–37. בישראל
* טיפול מונע חובה: במצבים שבהם היה ילוד קודם עם GBS, או בקטריאוריה (נוכחות חיידקית בשתן) של GBS בהיריון הנוכחי, יש לתת לאם טיפול מונע אנטיביוטי בתחילת הלידה או בפקיעת המים. טיפול מונע הוכח כמוריד דרסטית את השכיחות למחלה נאונטלית מוקדמת.
* ללא צורך במתן טיפול מונע אנטיביוטי: לנשים שבכוונתן לעשות [[ניתוח קיסרי]] אלקטיבי, נשים עם בדיקת סקר שלילית, או תרבית נוכחית שלילית.
▲* טיפול מונע חובה: במצבים שבהם היה ילוד קודם עם GBS, או בקטריאוריה (נוכחות חיידקית בשתן) של GBS בהיריון הנוכחי, יש לתת לאם טיפול מונע אנטיביוטי בתחילת הלידה או בפקיעת המים. טיפול מונע הוכח כמוריד דרסטית את השכיחות למחלה נאונטלית מוקדמת.
* טיפול מונע על פי סיכונים: במקרים בהם היה חום בלידה, ירידת מים ממושכת, לידה מוקדמת או ירידת מים מוקדמת.
▲* ללא צורך במתן טיפול מונע אנטיביוטי: לנשים שבכוונתן לעשות [[ניתוח קיסרי]] אלקטיבי, נשים עם בדיקת סקר שלילית, או תרבית נוכחית שלילית.
▲* טיפול מונע על פי סיכונים: במקרים בהם היה חום בלידה, ירידת מים ממושכת, לידה מוקדמת או ירידת מים מוקדמת.
* טיפול בעזרת התרופות פן רפא, [[מוקסיפן]]. בעבר ניתנה גם התרופה מוקסיוויט.
| |||