הבדלים בין גרסאות בדף "בדחן"

נוספו 3 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
replaced: לעתים ← לעיתים (2) באמצעות AWB
מ (replaced: לעתים ← לעיתים (2) באמצעות AWB)
ברוב המקרים היו הבדחנים אנשים [[עוני|עניים]] ופשוטים, ועל פי רוב כדי למצוא פרנסה הם נאלצו לנדוד מ[[עיר]] לעיר כדי למצוא את פרנסתם. הבדחן היהודי המפורסם ביותר היה "[[הרשל'ה]] מאוסטרופולי", ובדחן ידוע נוסף הוא [[מוטקה חב"ד]]. למרות זאת, היו גם בדחנים בעלי מעמד ועשירים.
 
לעתיםלעיתים נודו הבדחנים על ידי [[רב]]ני ונכבדי הקהילה, וזאת משתי סיבות עקריות: בשל עוניים של רוב הבדחנים, הנכבדים היו מושא לעגם וצחוקם; וכמו כן היו רבנים שהתנגדו לשימוש ה[[הומור]]יסטי שעשו לעתיםלעיתים הבדחנים בפסוקי [[תורה]] או [[גמרא]].
 
[[אליקום צונזר]] (צונזער; [[1835]]–[[1913]]), יליד [[וילנה]], נחשב לגדול הבדחנים של [[המאה התשע עשרה]] וראשית [[המאה העשרים]], והוא מאפיין את דמות הבדחן במיטבה. צונזר חיבר עשרות שירים בחרוזים והתאים להם [[לחן|לחנים]] משלו, שהיה מאלתר לפי טעם הקהל ודרישתו. בעת שמשוררי [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] הראשונים שקדו על [[שירה עברית]] [[משקל (שירה)|שקולה]], מנויה וחרוזה, שורר אליקום צונזר את שיריו בלשון [[יידיש]] עממית. שלושה דורות של יהודים שרו את שיריו, פיזמו את [[פזמון|פזמוניו]] והתענגו על הלחנים שלו.
==לקריאה נוספת==
* אריאלה קרסני, '''הבדחן''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 1998.
 
 
[[קטגוריה:הומור יהודי]]
5,140

עריכות