שרטוט טכני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הפך
מ replaced: לעתים ← לעיתים (4) באמצעות AWB
שורה 4:
'''שרטוט טכני''' (ובקצרה '''שרטוט''') הוא מלאכת יצירת תרשימים דו-ממדיים מדויקים של עצמים לצרכים [[אדריכלות|אדריכליים]], [[הנדסה|הנדסיים]] או לצרכים טכניים אחרים. שרטוט יכול להיעשות בעזרת עפרונות (או עטים) ונייר ויכול להיעשות במחשב.
 
השרטוט הוא עזר תכנוני ועזר תקשורתי. חלק מפרטי השרטוט מובנים גם להדיוטות, אולם יצירת שרטוטים והבנה חד-משמעית של כל פרטיהם בזמן קריאתם מחייבת למידה של הנושא. השרטוט עשוי להכיל גם סימנים ייחודיים לתחום עבורו הוא נעשה – הוא יכול להכיל סימנים שברורים לעוסקים ב[[הנדסת מכונות]], [[הנדסת חשמל]] או [[אדריכלות]]. אולם, רוב עקרונות השרטוט משותפים לכל התחומים בהם נעשים שרטוטים.
 
אדם שמקצועו הוא שרטוט בלבד נקרא שרטט. מרבית האנשים העוסקים בשרטוט אינם שרטטים בלבד. מלאכת השרטוט נחשבת לידע בסיסי במקצועות טכניים רבים ובעלי מקצוע רבים אינם יכולים לעבוד בלי לשרטט או בלי לקרוא שרטוטים.
 
==עקרונות השרטוט הטכני==
שרטוטים טכנים באים לתאר באופן דו ממדי, גוף כגון מבנה או מכונה תלת ממדיים. הצגת הגופים נעשית בעזרת מספר חוקים ועקרונות לפיהם יכול אדם הקורא את השרטוט להבין את כוונתו של השרטט/המתכנן.
 
השרטוט הוא רישום מדויק על גבי נייר של [[היטל (ייצוג גרפי)|היטל]] גרפי הנעשה מזווית שניתן לפיה להבין את הגוף. הכיוון הראשון הוא המישור האופקי והכיוונים נוספים הם מישורים אנכיים אליו. בהיטלים הדו-ממדיים הנוצרים מגופים אלה נראה בשרטוט הקונטור ההיקפי המבדיל בין גאומטריית הגוף לרקע שלה בעזרת [[קו (ציור)|קו]] משורטט.
שורה 36:
בתחום השרטוט ישנם תקנים שונים, המשתנים ממדינה למדינה. הנהלים בפועל אף עשויים להשתנות מארגון לארגון-ארגון עשוי לנקוט כללים שונים מהתקן שהוגדר במדינתו, לפחות בניירת פנימית שלו, אלא אם למשל הוגדר לו בפרויקט מסוים כיצד לנהוג בשרטוטים שהוא מייצר.
 
לעתיםלעיתים יש משמעות רבה לידיעה של התקנים שבהם נעשה שימוש בשרטוט מסוים-יש שתי שיטות הטלה ("זווית ראשונה" הנהוגה ברוב העולם ו"זווית שלישית" הנהוגה בארצות הברית, קנדה, יפן ואוסטרליה) ובמקרים מסוימים ניתן יהיה לפרש את השרטוט בדרך שונה. במקרה זה מקובל לסמן קונוס קטום לצד היטל שלו כדי לסמן את השיטה הנהוגה. באופן דומה, סימול של מחבר ריתוך מסוים יכול להתפרש במספר דרכים, בהתאם לתקן שבשימוש.
 
בישראל נהוגים מספר תקנים ובהם תקנים כללים (כגון ת"י 130-מידות גיליון, 162-עקרונות הצגה כלליים, 189-רישום מידות), תקנים לסיבולות (ת"י 865, 1010), שרטוטי מבנים (ת"י 1226) וסימולים (כמו ת"י 2553 סמלי ריתוך).
שורה 49:
השרטוט עצמו נעשה בעזרת [[עפרון]], [[עפרון מכני]], [[עט]] או [[רפידוגרף]]. הרפידוגרף, עט שרטוט מקצועי בעל עוביי קו שונים, משמש לרוב לשרטוט הסופי, בניגוד לעפרונות הניתנים בקלות למחיקה המשמשים תוך כדי תהליך תכנון או [[סקיצה]].
 
שרטטים מקצועיים מחזיקים לרוב ערכה שלמה של עטים בעלי ראשים מסוגים ובעוביים שונים בהתאם לצורכי השרטוט. כמו כן, כלי עבודה שימושי בשרטוט הוא ה[[מחק]]. מחקים מקצועיים למחיקת [[דיו]] קיימים גם כן אולם המחק משמש לא רק כלי לתיקון טעויות אלא לעתיםלעיתים כלי שרטוט בפני עצמו - למשל ביצירת קו מקווקו.
 
===כלי עזר===
שורה 87:
</gallery>
 
התקדמות משמעותית עוד יותר הייתה הוספת אסוציאטיביות (קיום יחסי גומלין בין אלמנטים במודל)-במקום מערך נקודות, המוגדרות כל אחת לחוד לפי מיקומן במרחב ומחוברות באמצעות קווים, יש גוף הבנוי מאלמנטים שונים (כגון נקודות, קווים ומשטחים) הקשורים ביניהם. על פי רוב, גישה זו מאפשרת להכניס שינויים במודל בקלות, בהנחה שהמודל נבנה כהלכה-השינוי שחל על הגוף חל על כל האלמנטים הרלוונטיים ואין צורך לערוך כל נקודה בנפרד (עם זאת, תוכנות שמרו על יכולת עריכה של נקודות בודדות). מודל תלת ממדי אינו נחוץ בכל מקרה (למשל, בשיטות ייצור דו ממדיות כגון חיתוך, או בעיצוב פנים) ובמקרה שכן, לעתיםלעיתים העבודה עליו יכולה לדרוש עבודה ראשונית ממושכת.
 
התקדמות נלווית לאסוציאטיביות, שנולדה גם בעקבות התקדמות מערכות ההפעלה ויכולות פיתוח תוכנה, הייתה יצירת הרכבות של מספר גופים הקשורים אחד לשני-היכולת לשנות בקלות כל גוף בנפרד ויכולת ההרכבה להתעדכן בשינויים במודלים הנכללים בה הורידה זמן תכנון רב. עד אותו שלב היה נהוג לעשות מודל הבנוי ממספר גופים (מספר אלמנטים בקובץ אחד) ומאותו שלב החלו לעבוד עם מודל הכולל מספר מודלים, אשר לרוב כל אחד כולל גוף אחד (מספר קבצים המקושרים אחד לאחר). להתפתחות זו היו השלכות בתחום התכנון, משום שהיא אפשרה להכניס יחסי גומלין ודרגות חופש (למשל-גוף הנע בתוך קדח, על קו מוגדר או על גבי משטח), אך בהיבט השרטוט היא אפשרה לשרטט גופים מורכבים יותר של מערכות עליהן עובדים מספר מתכננים במקביל וכן לעדכן באופן אוטומטי את מספר החלקים בשרטוט (למשל, מספר הברגים) או לחלופין לייצר כתבי כמויות. יכולת זו נהיית משמעותית יותר ככל שמדובר במערכת מורכבת יותר.
שורה 93:
התרחבות השימוש במכונות ייצור מתקדמות, התפתחות מערכות המידע ועליית הדרישות של צרכני התוכנה הובילה להתפתחות נוספת-הוספת מאפיינים או פרמטרים לכל חלק (כגון חומר גלם, משקל, מחיר, תיאור, מספר קטלוגי וכדומה). נתונים אלו ניתן היה לנהל במערכת מידע וכן לשלבם באופן אוטומטי בשרטוט. כל עדכון בנתון מסוים שמופיע במערכת המידע משפיע על השרטוט ולהפך-עליית מחירים של חומרי גלם שתוזן למערכת המידע תשפיע על חישוב המחיר הסופי של מערכת. שינוי שמות חלקים והרכבות מתוך התוכנה מתעדכן במערכת המידע וכן בשרטוט. דוגמה נוספת לנתון שמוכלל ממערכת המידע הוא סטטוס אישור של שרטוט-התוכנה יכולה לשאוב את הסטטוס ממערכת המידע והאישור יופיע על גבי השרטוט, בלי צורך של המנהל המאשר להתעסק בשרטוט ובלי להמתין לשרטט או מתכנן שיעדכנו את השרטוט.
 
בעבר יכולת [[רינדור גרפיקת תלת-ממד]] מציאותית הייתה בלעדית לתעשיות הקולנוע ועם התקדמות יכולות המחשוב והתוכנה נכנסה גם לעולם התיב"מ. תוכנות התיב"מ קיבלו יכולות לבנות [[פרספקטיבה]] מדויקת ואף הדמיות של גופים, מכונות, מבנים ואתרים שלמים לרבות אפקטים המדמים באופן כמעט מושלם את המציאות. על פי רוב השימוש ברינדור שמור לתצוגת המחשה (סרטונים ותמונות שיווקיות) אך לעתיםלעיתים נוהגים לצרף לשרטוט תמונה ריאליסטית של המודל.
 
בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], בעקבות התרחבות הייצור ב[[Computer Numerical Control|אמצעים ממוחשבים]], נולדה גישה ולפיה מידע שמופיע בשרטוט ניתן להציג על גבי המודל ואין צורך כלל בעבודה על שרטוט, הדורשת זמן ממושך. גישה זו קיימת אך עדיין לא השיגה פופולריות משמעותית ובארגונים רבים הפקת שרטוט עדיין מהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והייצור. מעבר לכך, במקומות שונים יש צורך בהכנת שרטוט או סקיצה באופן מיידי ומתכננים נדרשים להיות מסוגלים לשרטט באופן ידני, למרות קיומם של אמצעים ממוחשבים.