שרטוט טכני – הבדלי גרסאות

'''שרטוט טכני''' (ובקצרה '''שרטוט''') הוא מלאכת יצירת תרשימים דו-ממדיים מדויקים של עצמים לצרכים [[אדריכלות|אדריכליים]], [[הנדסה|הנדסיים]] או לצרכים טכניים אחרים. שרטוט יכול להיעשות בעזרת עפרונות (או עטים) ונייר ויכול להיעשות במחשב.

 

 

אדם שמקצועו הוא שרטוט בלבד נקרא שרטט. מרבית האנשים העוסקים בשרטוט אינם שרטטים בלבד. מלאכת השרטוט נחשבת לידע בסיסי במקצועות טכניים רבים ובעלי מקצוע רבים אינם יכולים לעבוד בלי לשרטט או בלי לקרוא שרטוטים.

 

==עקרונות השרטוט הטכני==

 

השרטוט הוא רישום מדויק על גבי נייר של [[היטל (ייצוג גרפי)|היטל]] גרפי הנעשה מזווית שניתן לפיה להבין את הגוף. הכיוון הראשון הוא המישור האופקי והכיוונים נוספים הם מישורים אנכיים אליו. בהיטלים הדו-ממדיים הנוצרים מגופים אלה נראה בשרטוט הקונטור ההיקפי המבדיל בין גאומטריית הגוף לרקע שלה בעזרת [[קו (ציור)|קו]] משורטט.

בתחום השרטוט ישנם תקנים שונים, המשתנים ממדינה למדינה. הנהלים בפועל אף עשויים להשתנות מארגון לארגון-ארגון עשוי לנקוט כללים שונים מהתקן שהוגדר במדינתו, לפחות בניירת פנימית שלו, אלא אם למשל הוגדר לו בפרויקט מסוים כיצד לנהוג בשרטוטים שהוא מייצר.

 

 

בישראל נהוגים מספר תקנים ובהם תקנים כללים (כגון ת"י 130-מידות גיליון, 162-עקרונות הצגה כלליים, 189-רישום מידות), תקנים לסיבולות (ת"י 865, 1010), שרטוטי מבנים (ת"י 1226) וסימולים (כמו ת"י 2553 סמלי ריתוך).

השרטוט עצמו נעשה בעזרת [[עפרון]], [[עפרון מכני]], [[עט]] או [[רפידוגרף]]. הרפידוגרף, עט שרטוט מקצועי בעל עוביי קו שונים, משמש לרוב לשרטוט הסופי, בניגוד לעפרונות הניתנים בקלות למחיקה המשמשים תוך כדי תהליך תכנון או [[סקיצה]].

 

 

===כלי עזר===

</gallery>

 

 

התקדמות נלווית לאסוציאטיביות, שנולדה גם בעקבות התקדמות מערכות ההפעלה ויכולות פיתוח תוכנה, הייתה יצירת הרכבות של מספר גופים הקשורים אחד לשני-היכולת לשנות בקלות כל גוף בנפרד ויכולת ההרכבה להתעדכן בשינויים במודלים הנכללים בה הורידה זמן תכנון רב. עד אותו שלב היה נהוג לעשות מודל הבנוי ממספר גופים (מספר אלמנטים בקובץ אחד) ומאותו שלב החלו לעבוד עם מודל הכולל מספר מודלים, אשר לרוב כל אחד כולל גוף אחד (מספר קבצים המקושרים אחד לאחר). להתפתחות זו היו השלכות בתחום התכנון, משום שהיא אפשרה להכניס יחסי גומלין ודרגות חופש (למשל-גוף הנע בתוך קדח, על קו מוגדר או על גבי משטח), אך בהיבט השרטוט היא אפשרה לשרטט גופים מורכבים יותר של מערכות עליהן עובדים מספר מתכננים במקביל וכן לעדכן באופן אוטומטי את מספר החלקים בשרטוט (למשל, מספר הברגים) או לחלופין לייצר כתבי כמויות. יכולת זו נהיית משמעותית יותר ככל שמדובר במערכת מורכבת יותר.

התרחבות השימוש במכונות ייצור מתקדמות, התפתחות מערכות המידע ועליית הדרישות של צרכני התוכנה הובילה להתפתחות נוספת-הוספת מאפיינים או פרמטרים לכל חלק (כגון חומר גלם, משקל, מחיר, תיאור, מספר קטלוגי וכדומה). נתונים אלו ניתן היה לנהל במערכת מידע וכן לשלבם באופן אוטומטי בשרטוט. כל עדכון בנתון מסוים שמופיע במערכת המידע משפיע על השרטוט ולהפך-עליית מחירים של חומרי גלם שתוזן למערכת המידע תשפיע על חישוב המחיר הסופי של מערכת. שינוי שמות חלקים והרכבות מתוך התוכנה מתעדכן במערכת המידע וכן בשרטוט. דוגמה נוספת לנתון שמוכלל ממערכת המידע הוא סטטוס אישור של שרטוט-התוכנה יכולה לשאוב את הסטטוס ממערכת המידע והאישור יופיע על גבי השרטוט, בלי צורך של המנהל המאשר להתעסק בשרטוט ובלי להמתין לשרטט או מתכנן שיעדכנו את השרטוט.

 

 

בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], בעקבות התרחבות הייצור ב[[Computer Numerical Control|אמצעים ממוחשבים]], נולדה גישה ולפיה מידע שמופיע בשרטוט ניתן להציג על גבי המודל ואין צורך כלל בעבודה על שרטוט, הדורשת זמן ממושך. גישה זו קיימת אך עדיין לא השיגה פופולריות משמעותית ובארגונים רבים הפקת שרטוט עדיין מהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והייצור. מעבר לכך, במקומות שונים יש צורך בהכנת שרטוט או סקיצה באופן מיידי ומתכננים נדרשים להיות מסוגלים לשרטט באופן ידני, למרות קיומם של אמצעים ממוחשבים.