עיטם לבן-ראש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: לעתים ← לעיתים (3) באמצעות AWB |
|||
שורה 49:
[[קובץ:Bald eagle in its nest.jpg|ממוזער|שמאל|280px|עיטם לבן-ראש מקנן]]
[[קובץ:Haliaeetus leucocephalus1.jpg|ממוזער|שמאל|260px|שני גוזלי עיטם לבן-ראש]]
תזונתו של העיטם לבן-הראש מורכבת בעיקרה מ[[דגים]] - 70 עד 90 אחוזים ממזונו הוא מינים שונים של דגים, אותם הוא תופס לאחר שהוא צולל לכיוון המים ולופת את הדג באמצעות טפריו. יתר מזונו מורכב מבעלי חיים שונים, בהם [[עופות מים]], [[מכרסמים]] ו[[יונקים]], אותם הוא יכול למצוא חיים או מתים. כך למשל, בקנים ב[[אינדיאנה]] נמצא כי העיטם ניזון בין היתר מ[[קרפיון|קרפיונים]], מ[[שפמנון|שפמנונים]], מדגי [[בס (דג)|בס]], מ[[ברכיה (עוף)|ברכיות]], מ[[סנאי שועל]], מ[[דביבון|דביבונים]] ומ[[צבים]] שונים. בזמן האכילה, העיטם מחזיק את הדג ברגלו האחת, עומד על ענף ברגלו השנייה, וקורע את הבשר בעזרת מקורו הכפוף. טפריו חזקים מאוד, עד כי במקרה אחד נצפה עיטם לבן-ראש שנשא בטפריו נבלת עופר של [[אייל פרדי שחור-זנב]] במשקל של 6.8 קילוגרמים.{{הערה|Martin, 1987}} עם זאת, זהו מקרה יוצא דופן - כוח ההרמה הממוצע של העיטם עומד על שני קילוגרמים לערך, ולרוב הוא יתקשה בהרמתו של מזון כבד יותר. לפעמים העיטמים אוכלים בקבוצות, אולם הם משתפים פעולה בעת הציד רק
שיטה נוספת שבה משיג העיטם את מזונו היא [[טפילות האכלה|גניבה מחיות אחרות]], לרוב מעופות דורסים. התנהגות זו שכיחה יותר בקרב צעירים ונדירה יותר בקרב הבוגרים, שכן אלה מסוגלים לדאוג למזון בעצמם יותר בקלות. על מנת לגנוב את הטרף, העיטם רודף אחרי העוף הדורס שממנו הוא רוצה לגנוב את הטרף. על פי רוב, מרדף זה מספיק לו על מנת שהעוף הנרדף ישמוט את טרפו מרגליו, אולם במקרה שלא, העיטם עשוי לנסות את כוחו ולהיאבק בעוף השני. התנהגות זו שיוותה לעיטם כמה תכונות שליליות כמו [[עצלנות]], שהיוו את אחד מנימוקיו של [[בנג'מין פרנקלין]] מדוע מוטעית הבחירה בעיטם לבן-הראש כסמל.
שורה 71:
את קניהם בונים העיטמים לבני-הראש על ענפים, לרוב של [[עץ|עצים]] הסמוכים למקורות מים. כאשר אין בנמצא עצים, הקן ייבנה על צוקים, על סלעים או על פני האדמה. קיני העיטמים גדולים למדי, אורכם יכול להגיע לשני מטרים וחצי, גובהם - למטר אחד, ומשקלם עשוי להגיע למשקל אדיר של 900 קילוגרמים. עיטמים מזדווגים נוטים לבחור את אזור הרבייה שלהם סמוך למקום לידתם, או סמוך למקום רבייתם של עיטמים נוספים.
גודל ה[[תטולה]] נע בין [[ביצה]] אחת לשלוש, המוטלות בהפרש של שניים עד ארבעה ימים. צבע הביצים הוא לבן חיוור, משקלן נע בין 120 ל-130 גרמים, אורכן הוא 6 - 8 סנטימטרים ורוחבן 5 - 6 ס"מ. שני ה[[זוויג]]ים דוגרים על הביצים במשך 35 ימים, ובעוד האחד דוגר עליהן, השני יחזק את הקן או יחפש מזון. הגוזלים גדלים במהירות: משקלם בעת הבקיעה הוא 90 גרמים לערך, ותוך תקופה של חודשיים הם מגיעים למשקל ממוצע של 4 קילוגרמים אצל הזכרים ו-5.1 קילוגרמים אצל הנקבות. הם מתחילים להאכיל את עצמם בגיל 6 - 7 שבועות. הזכרים מפתחים את יכולת ה[[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]] שלהם בהגיעם לגיל 78 ימים בערך, והנקבות עושות כן ימים בודדים אחריהם, אולם רק
מחקרים שונים מיפו את אחוזי ההישרדות של העיטמים הצעירים כמו גם של הבוגרים. באופן כללי, החלק היחסי של הגוזלים ששרדו את שנת חייהם הראשונה עומד על כ-70 אחוזים בממוצע, אולם הוא משתנה בין האוכלוסיות. כך למשל, אחוז ההישרדות באוכלוסיית העיטמים שב[[אלסקה]] הוא כ-50 אחוזים בלבד,{{הערה|Hodges et al. 1987}} בעוד שב[[מונטנה]] הוא עומד על כ-91 אחוזים.{{הערה|McClelland et al. 1996}} אחוזי ההישרדות של פרטים בוגרים גבוה יותר, והשוואת מחקרים מצביעה על כך שהם נמוכים יותר אצל אוכלוסיות שפרטיהם נודדים.
שורה 116:
=== בתרבות האינדיאנים ===
[[קובץ:Matô-Tope 1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ציור של [[קארל בודמר]] מ-[[1833]]–[[1834]] המתאר אינדיאני, שעל ראשו במרכז ניתן להבחין בנוצה של עיטם לבן-ראש.]]
העיטם לבן-הראש והעיט הזהוב הם עופות בעלי משמעות [[דת]]ית ורוחנית בקרב שבטים [[אינדיאנים]] רבים. נוצותיו של העיטם לבן-הראש, ואף איברים אחרים שלו, מרכזיים במספר טקסים שמבצעים האינדיאנים. כמו כן משמשות נוצות העיטם להבעת כבוד והערכה להישגים נאים ותכונות טובות, כמו אומץ או מנהיגות יוצאים מן הכלל. בנוסף, האינדיאנים רואים בעיטם לבן-הראש כשליח קדוש המקשר ביניהם לבין עולם הרוחות. חשיבות נוצותיהם כה גדולה, עד כי
יחסם המיוחד של האינדיאנים לעיטם לבן-הראש ולעיט הזהוב, מתבטא גם באופן בו הם מטפלים בעיטם שבו הם נתקלים. ראשית, הם לעולם לא יפגעו בעיטם. אם ייתקלו בעיטם, הם יבצעו טקס מיוחד על מנת להעניק לו את הכבוד הראוי לו על פי אמונתם. אם ייאלצו לתלוש מהעיטם נוצות, הם מחויבים לעשות זאת כך שלא יפגעו בעיטם או ביכולת התעופה שלו. מכיוון שהעיטמים נחשבים לשליחי הבורא, חלקיהם של העיטמים נמצאים בכל טקס דתי של כנסיית הילידים האמריקנים (Native American Church).
שורה 193:
** [http://www.aparchive.com/metadata/Features-US-Bald-Eagles/1278c6e0b72a7498e2c9b7896756d369 חוקרים מציבים מצלמות מעל קן של עיטם, וירג'יניה, 2002]
** [http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-US-Eagle-Feathers/529068294bd44e6b1a973d1c0add7e9 מחקר באמצעות ניתוחים שלאחר המוות במרכז הלאומי לעיטם, קולורדו, 2011 |]
{{מידע טקסונומי}}
{{-}}
| |||