ענישה קולקטיבית – הבדלי גרסאות

'''ענישה קולקטיבית''' ('''קיבוצית''') היא [[עונש|ענישה]] של קבוצת אנשים בגין מעשה או סטטוס של בודדים או חלקים מתוכה. לרוב ענישה קולקטיבית מתבצעת כאשר קשה לדעת מי בדיוק ביצע את המעשה, שלעתיםשלעיתים אף הוגדר כ"[[פשע]]" על ידי אותו גורם שהחליט על ענישה קולקטיבית.

ענישה קולקטיבית של אזרחים בזמן [[מלחמה]] נחשבת ל[[פשע מלחמה]] ולעתיםולעיתים אף [[פשע נגד האנושות]] אשר המדינות שחתמו ואשררו את [[אמנת ז'נבה]], התחייבו להימנע מביצועם.

ב[[סין]], בזמן [[שושלת צ'ין]], הונהג עונש קולקטיבי של בני [[משפחה]]. [[צ'ין שה-חואנג]], ה[[קיסר סין|קיסר]] הראשון של סין, קבע שהעונש על פשעים חמורים כמו [[בגידה]] יכול להיות הוצאה להורג של כל בני משפחתו של הפושע.{{הערה|The Nine Exterminations (族诛) Definition of "族诛" at the China Encyclopedia}} השימוש בעונש זה נעשה לעתיםלעיתים רחוקות בלבד, אך הוא בוטל רשמית רק בשנת [[1905]] על ידי הממשלה של [[שושלת צ'ינג]].

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] נעשה שימוש רב בענישה קולקטיבית, בייחוד על ידי [[גרמניה הנאצית]] אשר השמידה כפרים שלמים כעונש על ניסיונות מרד וכדומה. דוגמה בולטת לכך היא החרבת הכפר [[לידיצה]] כעונש על חיסולו של [[ריינהרד היידריך]].

[[אמנת ז'נבה הרביעית]] שנוסחה בשנת 1949 קובעת בסעיף 33 איסור על ענישה קולקטיבית:{{הערה| [http://www.btselem.org/hebrew/international_law/fourth_geneva_convention אמנת ז'נבה הרביעית ]}}