מורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: החלפה אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 37.142.23.60 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
||
שורה 12:
==תפקידי המורה==
[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-F079064-0006, Bonn, Gymnasium.jpg|ממוזער|250px|על המורה לטפח ולעודד את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידיו ולמלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים]]
מידת האחריות של המורה לחינוך ה[[דור]] הצעיר משתנה מ[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] לחברה ומתקופה לתקופה{{הערה|שם=אביב|יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.}}.
אופי התייחסותו של מורה לכל תלמיד, וטכניקת הלימוד שהוא מיישם על תלמידיו השונים, הם משתנים לא קבועים, המושפעים מ[[אישיות]] המורה, השקפת עולמו החינוכית, סביבת הלימוד, הרקע החינוכי והחברתי של התלמידים, מטרות הלמידה של המורה והתלמיד, ודרישות המערכת החינוכית שבה המורה נמצא.
המורה הוא הגורם המרכזי אשר מחולל שינויים רצויים אצל הלומדים.
כמו כן, למורה יש חלק פעיל בתהליך ה[[התפתחות חברתית|התפתחות החברתית]] וה[[חיברות]] של התלמיד.
בעוד שה[[קשרים בין-אישיים|קשרים הבין אישיים]] הראשונים מתחילים בגיל ה[[ינקות]] במסגרת ה[[משפחה]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}, קשרים משמעותיים נוספים של ה[[ילדות|ילד]] עם אנשים [[בגרות|מבוגרים]] יכולים להיווצר מול דמויות חינוכיות כמו ה[[גננת]] והמורה{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
על כן ישנה חשיבות מכרעת ל[[אישיות]]ו ול[[התנהגות]]ו ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]].
לצורך שמירה על מסגרת ה[[שיעור]] על המורה להקפיד על [[הצבת גבולות]] ברורה בכיתת הלימוד.
כמו כן, על המורה לטפח ולעודד את ה[[הנעה|מוטיבציה]] ללמידה בקרב תלמידיו{{הערה|שם=נירופדגוגיה|1=[http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5506 יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני ומעיין ורטמן, (2012). נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדוידואלית) לבדה: מנגנוני למידה גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה.] מתוך אתר מס"ע.}}.
כחלק מהתהליך ה[[מידענות|מידעני]], על המורה לוותר מדי פעם על תפקידו כמשנע מידע ולמלא תפקיד של מעורר [[סקרנות]] ומספק אתגרים. זאת כדי שיניע את תלמידיו לשאול שאלות שמעניינות אותם ולחפש תשובות לסוגיות הנגזרות ממצבים ש[[משמעות]]יים עבורם{{הערה|שם=חינוך למידענות|1=[http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/meydaanut.pdf משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות] - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.}}.
===הוראה===
{{ערך מורחב|הוראה}}
[[קובץ:Johann Peter Hasenclever - Die Dorfschule.jpg|ממוזער|250px|ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה, ציור משנת 1845.]]
ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה.
הוראה היא אחת מתהליכי ה[[למידה]] ב[[חינוך]]. מטרתה היא להקנות [[ידע]] ולהכשיר את ה[[תלמיד]] ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות [[אוריינות|אורייניות]], [[אסטרטגיית למידה]] ו[[מיומנויות חשיבה]]. המורה יכול ללמד חומר עיוני או כישורים טכניים או [[אמנות|אומנותיים]] במגוון של נושאים.
===איתור גורמים לקשיי למידה והפניה לאבחון===
[[קובץ:Normal_regreso_a_clases_de_estudiantes_choreros.jpg|ממוזער|250px|מורה מסייעת לאחת התלמידות בכיתה.]]
[[קשיי למידה|קושי בלמידה]] הוא תוצאה של כל תופעה, הפוגעת ביכולת של ה[[אדם]] לרכוש [[ידע]] או [[מיומנות|מיומנויות]] חדשים. קושי כזה יכול לבוא לידי ביטוי ב[[עקומת למידה|עקומת הלמידה]] של האדם ולהנמיך במידת מה את ה[[הישגים אקדמיים|הישגים האקדמיים]] שלו. המונח "קשיי למידה" אינו מתייחס רק לבעיות מוגדרת בספרות ה[[פסיכולוגיה|פסיכו]]-[[רפואה|רפואית]], ולפיכך הוא מתאר מגוון מצבים העשויים להתקיים בפועל, אשר באים לידי ביטוי בהנמכה של התפקוד האקדמי או צורך במאמץ מוגזם ביחס למטלות בעלות אופי אקדמי. קושי ב[[למידה]] אינו מהווה סיבה, אלא תוצאה של גורם אחד או יותר.
מכיוון שיכולים להיות גורמים רבים המובילים לקשיי למידה, ישנה חשיבות לאיתור מוקדם ואבחון מדויק לצורך מתן מענה הולם ומניעת נזקים משניים.
המטרה של התהליך האבחוני היא לדעת האם תופעה שחושדים בקיומה אכן קיימת{{הערה|שם=אבחון מחוננים|{{פסיכולוגיה עברית|חנה דויד|אבחון ילדים מחוננים|2779|29 במאי 2012}}}}. בהתאם לכך, ההפניה הראשונית לאבחון מתבצעת כאשר עולה חשד לקושי כלשהו, לצורך אימות או שלילת החשד. לפיכך אין צורך לדעת בוודאות שגורם כלשהו הוא האחראי לקושי כדי לפנות לאבחון. במקרה שהגורם המפנה טעה באיתור המקור לקושי, האבחון שולל את החשד ומאפשר את האיתור של הגורמים האמיתיים בדרכים אחרות.
[[לקות למידה|ליקויי למידה]] באים לידי ביטוי בקשיי תפקוד בתחומי [[למידה]] שונים כתוצאה ממצב נוירולוגי{{הערה|שם=אחרת|ספקטור נויה (2005). ללמוד מלקויי למידה על פסיכולוגיה אחרת. תל אביב: הוצאת קריאה בצבעים}}. לכן, מטבע הדברים ליקויי למידה יבואו לידי ביטוי באופן הבולט ביותר במסגרת [[בית ספר|בית הספר]].
כאשר לקויות למידה אינן מזוהות ומטופלות הן עלולות לפגוע באדם ובסביבתו החברתית{{הערה|שם=מוח|1=שאול, ש' (2009). [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14263&CategoryID=1553&Page= מחקרי מוח ולקויות למידה.] מוח וחינוך}}. בהתאם לכך, ישנה חשיבות רבה לתהליך האיתור הבית סיפרי, שמטרתיו למקד את קשיי התלמיד, לשמש בסיס להפניה לאבחון מתאים וגיוס מאמצים לשיפור השגיו{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)]}}.
למורים ולמחנכים ישנו תפקיד מפתח בתהליך ההערכה של הפער בין תפקוד התלמיד לבין המצופה מבני גילו{{הערה|שם=חוזר}}, משום שהם פוגשים את התלמיד על בסיס יומי ויכולים להתרשם מתפקודו בשטח באופן ישיר. במקרה שעולה חשד כי קשיי הלמידה עלולים להיגרם מלקות למידה, ניתן לפנות ל[[אבחון דידקטי]] או [[אבחון פסיכודידקטי]], המתבצעים על ידי מאבחן המוסמך לכך (כגון מאבחן דידקטי).
[[ההשפעה של הפרעת קשב על התפקוד האקדמי]] היא גורם אפשרי נוסף לקשיי למידה.
אבחון מוקדם ונכון של [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] הוא חיוני{{הערה|שם=מידה|1=[http://www.health.gov.il/hozer/mr40_2010.pdf אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים], משרד הבריאות (2010)}} לצורך בניית תוכנית טיפול מתאימה ומניעת בעיות נלוות בהמשך{{הערה|שם=מוקדם|{{פסיכולוגיה עברית|אבי שפירא|הפרעת קשב וריכוז (ADHD)|235|26 במאי 2004}}}}.
למורה יש תפקיד משמעותי באיתור מוקדם של הפרעת קשב, שכן לעיתים קרובות ההתנהגויות המאפיינות הפרעת קשב יבלטו לראשונה או יפריעו בעצמה הגבוהה ביותר בהקשר הכיתתי{{הערה|שם=Snider2003|Snider, V. E., Busch, T., & Arrowood, L. (2003). Teacher knowledge of stimulant medication and ADHD. Remedial and Special Education, 24(1), 46-56.}}. במקרה של חשד שקשיי הלמידה נובעים מהפרעת קשב, יש לפנות ל[[אבחון הפרעת קשב]]. כמו כן, מכיוון שקיימת [[תחלואה נלווית להפרעת קשב]], יש לבחון גם את קיומם של גורמים נוספים אשר עלולים להיות מקור נוסף לקשיי הלמידה.
==סוגי מורים==
[[קובץ:Brack Vocabularius rerum.jpg|ממוזער|שמאל|180px|מורה ושני תלמידים, [[חיתוך עץ]] משנת [[1487]]]]
ב[[ישראל]] נהוגה ההבחנה בין "מחנך" לבין "מורה".
* '''מחנך''' הוא מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות). המחנך מעביר כל שבוע "שעת חברה" או "שעת חינוך" בה הוא דן עם התלמידים בסוגיות ערכיות וכן מארגנים ביחד פעילויות חברתיות (כגון ועד כיתה, מסיבות כיתתיות ועוד). בדרך כלל, המחנך משמש בנוסף לתפקיד זה גם כמורה במקצוע בו התמחה.
* '''מורה''' הוא "מורה מקצועי" ותפקידו הוא להעביר לכיתה מקצוע מסוים. כל מורה מתמחה במספר מצומצם של מקצועות ומלמד רק בהם. מורים מקצועיים של כיתה מסוימת לרוב יתחלפו כל שנה, תלוי לפי ההקבצות והמגמות. למשל: מורה ל[[מתמטיקה]], מורה ל[[ביולוגיה]], מורה ל[[תנ"ך]], מורה ל[[לשון עברית|לשון]].
====מורים בעלי תפקידים נוספים====
במערכת החינוך ישנם מספר תפקידים ייחודיים אשר מצריכים הכשרה והתמחות נוספים. תפקידים אלו יכולים להתבצע בנוסף או במקום תפקידי המורה הרגילים.
* [[יועץ חינוכי]] - מורה שעוסק ב[[ייעוץ חינוכי]] ב[[מערכת החינוך]], ב[[בית ספר|בתי ספר]] או ב[[גן ילדים|גני ילדים]].
* '''מת"ל''' - מורה מעריך תפקודי למידה. מת"ל הוא מורה המלווה את המהלכים הפדגוגיים הקשורים לתלמידים מתקשים או בעלי [[לקויות למידה]]. המת"ל מוביל, במסגרת בית הספר, את הפעלת תוכנית אל"ה (איתור, אבחון, למידה והערכה){{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HighSchool/Pitoah/Ela/Ale.htm תוכנית אל"ה] באתר האינטרנט של [[משרד החינוך]]}}. התוכנית מופעלת בחלק מ[[חטיבת ביניים|חטיבות הביניים]], ומטרתה היא קידום ילדים בעלי לקויות למידה, ובניית תוכניות הוראה ייחודיות לצורכי תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי במגוון מקצועות לימוד, בהם [[אנגלית]], [[גאוגרפיה]], [[לימודי אזרחות|אזרחות]] וכדומה. התוכנית היא חלק מתפיסה חינוכית של משרד החינוך המתייחסת לשונות ולמתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מגוונים.
====אנשי הוראה מחוץ לבית הספר====
ישנם מספר אנשי מקצוע אשר עוסקים בהוראה מחוץ למוסדות בתי הספר. ברוב המקרים אנשים אלו לא עברו תהליך הכשרה פורמלי להוראה, כך שאין בידם תעודת הוראה מטעם [[משרד החינוך]]. עם זאת, פעמים רבות נהוג להתייחס עליהם כמורים בלשון הדיבור.
* [[מורה פרטי]] - [[מדריך (מקצוע)|מדריך]] או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים ל[[תלמיד]] יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת [[שיעור פרטי]]. ישנם סוגים רבים של מורים פרטיים ברמות התמחות שונות. פעמים רבות תלמידים או [[סטודנט]]ים בוגרים המצטיינים בנושא מסוים יעבירו שיעורים פרטיים לתלמידים צעירים או מתקשים יותר בעבור [[שכר]]. כמו כן, מורים מוסמכים ממערכת החינוך הפורמלית מלמדים באופן פרטי כהשלמת הכנסה.
* [[מרצה]] - אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. על פי רוב לא נדרשת מהמרצים הכשרה פורמלית בהוראה, אך עליהם להיות בעלי [[תואר אקדמי]] מתקדם בתחום רלוונטי. על פי רוב על המרצה להיות בעל הכשרה של [[דוקטור]].
* [[מורה רוחני (העידן החדש)|מורה רוחני]] - אדם בעל יכולות הוראה, הנבחן ביושרו, צניעותו ובעיקר בדוגמה האישית של צורת חייו. תפקידו המרכזי להביא את תלמידיו אל הדרך שתוביל למיצוי יעודם האישי, ללוותם ולהדריכם כך שיגיעו בסופו של דבר לרמתו הרוחנית של מורם או אף מעבר לכך.
==כישורים נדרשים==
[[קובץ:TeacherBritishMuseum.jpg|ממוזער|240px|מורה ותלמידים באולם [[שיש אלגין]] ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]]]]
על המורה למצוא דרך ללמד את תלמידיו באופן התואם לדרך שבה הם לומדים{{הערה|שם=התייחסות|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/LikuyeyLemida/yeda/ShelMiHayeledHaze.htm מיכל כ"ץ (2011), מטיפול דיפרנציאלי להתייחסות אינטגראלית - הפרעת קשב וריכוז במערכת החינוך.] מאתר משרד החינוך.}}.
על פי התאוריות החינוכיות, כישורים נדרשים למורה הם: שיקול דעת, הכרת [[תוכנית לימודים|תוכנית הלימודים]] והיכולת לפרק אותה לפי מטרותיה, הכרות עם התלמיד, יכולת אנליזה, הכרת חומרי הלמידה והתאמתם ללומדים, מעקב אחר הלומדים והשגיהם, יכולת בקרה על מנת לוודא שהלומדים עושים את הנדרש מהם.
לרמה המקצועית של המורה ישנה השפעה על יכולת הלמידה של תלמידיו. מורה טוב עשוי לגרום לתלמיד להרגיש שהוא חכם, שכן הוא לומד אצלו בקלות; בניגוד לכך, אצל מורה שמתקשה ללמד עשוי התלמיד לחוש פחות מוכשר ופחות חכם, משום שהוא נזקק להסברים ארוכים ומייגעים, ובעקבות זאת ההתקדמות שלו היא איטית{{הערה|שם=עכבה|{{פסיכולוגיה עברית|נופר ישי-קרין|תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים|2114|18 במאי 2009}}}}. בנוסף, למידה נעשית ביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך הנאה{{הערה|שם=עכבה}}, לכן חשובה יכולת העברת התכנים הלימודיים בצורה נעימה ומעניינת עבור התלמידים.
====התאמה אישית בכיתה הטרוגנית====
במסגרת תפקידו [[כיתה (בית ספר)|בכיתה]] המורה נדרש להתמודד עם מגוון בעיות של תלמידים מסוגים שונים{{הערה|שם=שילוב|1=[http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d8126.pdf היימן, ט' (2004). הכיתה המשלבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה], דפים, (38), 152-165.}}. כמו כן, למורה בחינוך הרגיל תפקיד מכריע ב[[שילוב בחינוך|שילוב]] תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתו{{הערה|שם=שילוב}}.
על המורה בכיתה הטרוגנית ליצור מדרג של אתגרים לימודיים אשר יתאימו לתלמידים ברמות שונות{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}.
כמו כן, במהלך השיעור יש להציג לתלמידים משימות מגוונות, אשר יעוררו עניין ויתרמו [[הנעה|למוטיבציה]]. השימוש במשימות מגוונות פונה ל[[אינטליגנציות מרובות]] ומאפשר התאמה גמישה יותר של מהלך ה[[שיעור]] לתלמידים בעלי סגנונות למידה ותחומי חוזק שונים{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}.
מכאן שישנה חשיבות רבה להעניק לפרחי הוראה ידע וכלים מתאימים להתמודדות עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, כבר בשלב ההכשרה{{הערה|שם=שילוב}}.
====ידע טכנולוגי====
[[קובץ:Astrid Gruppefremvisning.jpg|ממוזער|250px|ידע טכנולוגי הוא אחד הכישורים הנדרשים למורה]]
ה[[טכנולוגיה]] היא [[כלי]] רב עוצמה שיכול לתרום רבות תהליכי [[חינוך]] והוראה{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית|1=[http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/10.pdf שרה גרופר (2010). הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה.] אאוקירה, 30.}}.
עם זאת, גם בעידן ה[[מחשב]]ים ה[[פדגוגיה]] היא עדיין לב התהליך החינוכי, כאשר המורים עומדים במרכז תהליך ההוראה וה[[תלמיד]]ים במרכז תהליך ה[[למידה]]. על המורים להכיר את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם ולמצוא את הדרך לשלב אותם בצורה יעילה בתהליך ההוראה{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}.
כדי ששילוב הטכנולוגיה בהוראה יהיה אפקטיבי, יש להדגיש במהלך הכשרת המורים כיצד ומתי ניתן לשלב אותה לצורך הגשמת מטרות ספציפיות. יש להציג בפני המורים מגוון של דרכים וכלים, כך שהיישום יהיה פדגוגי ולא טכני. על ההכשרה לתת דגש לכלים פשוטים לביצוע, אשר ניתן לשלבם בשיעור ללא צורך בהכנות מורכבות מדי{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}.
====הימנעות משחיקה====
הוראה החוזרת על עצמה יוצרת שגרה יומית העלולה לבוא לידי ביטוי בשיעור חדגוני, שאינו יצירתי או חווייתי{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}. מצב זה עלול להוביל [[שחיקה (פסיכולוגיה)|לשחיקה]] של המורה לאורך זמן.
אחת הדרכים למנוע שיחקה היא על ידי רענון הפעילויות, גיוון בתכנים ובאמצעי הוראה, גמישות ופתיחות להצעות ולרעיונות של התלמידים. בדרך זו ניתן לשפר את איכות השיעור ולהשפיע לטובה הן על המורה והן על התלמידים{{הערה|שם=טכנולוגיה פדגוגית}}.
==המורים בישראל==
[[קובץ:PikiWiki Israel 10928 Education in Israel.jpg|ממוזער|250px|[[תלמיד]]י כיתה א' ב[[שיעור]] ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] עם המורה המחנכת בשנות השישים ב[[בית ספר]] "תושיה" בכפר מימון]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 643 Train journey טיול ילדי פתח תקוה ברכבת.jpg|ממוזער|250px|טיול [[ילדות|ילדי]] פתח תקווה ב[[רכבת]]. המורה רחל חננית מנגנת ב[[אקורדיון]].]] ב[[ישראל]] מורות מהוות את עיקר העוסקים בהוראה ב[[בית ספר|בתי הספר]], ומספר המורים קטן באופן יחסי{{מקור}}. מעמדו ושכרו של המורה בישראל נמוכים בהשוואה לאקדמאים אחרים ואף בהשוואה למורים אחרים בעולם{{מקור}}. הוראה נתפסת כמקצוע פחות מבוקש{{מקור}}, אך ישנה עלייה במספר האקדמאים הפונים להסבה לתחום{{הערה|שאולי אלפי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4512302,00.html עלייה בביקוש להוראה, גם בקרב אקדמאים], ynet לימודים, 23.4.2014.}}.
[[הכשרת מורים בישראל|הכשרת מורים]] לבית הספר היסודי נעשית במסגרת [[מכללה להכשרת מורים]]. הכשרת מורים ל[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] ול[[בית ספר תיכון]] נעשית בעיקר ב[[אוניברסיטה]] בשני שלבים: בשלב הראשון יש להשלים [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] כלשהו, ובשלב יש לרכוש [[תעודת הוראה]] בתחום ההתמחות הרלוונטי.
בהקשר זה, [[מכון מופ"ת]] מבקש לסייע בשיפור רמת ההוראה והחינוך במערכת החינוך באמצעות טיפוח מקצועי של מכשירי המורים{{הבהרה|תוכן פרסומי?}}.
הארגונים המאגדים את המורים בישראל הם [[הסתדרות המורים בישראל]] ו[[ארגון המורים]].
===ארגון המורים===
{{ערך מורחב|ארגון המורים}}
'''ארגון המורים''' ובשמו המלא: '''ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות''',
הוא [[איגוד מקצועי]], המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית ב[[ישראל]].
===הסתדרות המורים===
{{ערך מורחב|הסתדרות המורים}}
[[קובץ:כנוס המורים בזכרון יעקב שבו השתתפה ברכה קוצרסקי נימן.JPG|ממוזער|250px|כנוס המורים בזכרון יעקב]]
'''הסתדרות המורים''' היא [[התאגדות מקצועית בישראל|ארגון יציג]] של מורים וגננות ב[[מדינת ישראל]].
הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות הוקמה בשנת [[1903]] (תרס"ג), במסגרת אספה שהתקיימה בזכרון יעקב בשם "[[הכנסייה הארצישראלית]]".
== ראו גם ==
שורה 38 ⟵ 130:
== לקריאה נוספת ==
* '''"מחנך אחר"-''' ד"ר יעל דיין משוחחת עם גדעון לוין, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב, 2004
* עריכה ד"ר יהודית שטיימן, '''"לחנך לפנאי"-''' ד"ר אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן, מכון מופ"ת בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי החינוך והוראה במכללות, 2001
* עריכה ד"ר יהודית שטיימן, '''"חינוך כיתה"'''- ד"ר שלמה צדקיהו, נורית עילם, ד"ר שרגא פישרמן, חבצלת רונן, מכון מופ"ת, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2008
* עריכה ד"ר יהודית שטיימן, '''"נע ללמוד"'''- רחל שגב-טל, רינת גלילי, מכון מופ"ת, תל אביב, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2010
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Teachers|שם ויקישיתוף=מורים|ויקימילון=מורה|ויקימילון 2=מחנך}}
* [[רחל אליאור]], [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_10.html מי היו המורים הראשונים? ממי למדו ומה לימדו?], בתוך: לאה מזור, "על מקרא הוראה וחינוך"
* ריצ'רד לאבוי, [http://video.google.com/videoplay?docid=8959233021670235795 When the Chips are Down כשהאסימונים נגמרים], הרצאה על התמודדות עם הפן הרגשי-התנהגותי של תלמידים עם קשיי למידה {{וידאו}}
* {{ynet|תומר ולמר|"כמו סמרטוטים בכיתה". מורים נבוכים|4009013|7 בינואר 2011}}
* {{הארץ|אור קשתי|מעמד המורה בישראל במקום הלפני אחרון במערב|1.1559055|20 במרץ 2007}}
* {{ynet|תומר ולמר|5 מורים בדירה: "לסודנים יש תנאים טובים יותר"|4004785|27 בדצמבר 2010}}
* {{עכבר העיר|נטע אלכסנדר|המורה בקולנוע: מלאך או שטן?|1.3273856|26 באוגוסט 2010}}
* {{nrg|גלית טולדנו האריס|מי רוצה להיות מורה?|407/144|8 באוקטובר 2012|1|2}}
* {{פסיכולוגיה עברית|דני שראל|כשהמורה נעלב וזועם: על חשיבות האמפתיה למורה|2661|3 באוקטובר 2011}}
* [http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2011/december/news6.htm מורים: להיות או לא להיות בפייסבוק], מאתר מט"ח
* [http://cms.education.gov.il/educationcms/units/shefi/kishureichaim/dialogmoretalmid/dialoguemoretalmid.htm דיאלוג מורה תלמיד], מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים, באתר שפ"ינט של משרד החינוך
* [http://saloona.co.il/blog/%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%90%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8/ מי יאבחן את תלמידי בית הספר?] כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה של המורים בבתי הספר.
* [https://www.youtube.com/watch?v=GEmuEWjHr5c This Will Revolutionize Education ] - התרומה של טכנולוגיה לחינוך, ככלי עזר ולא כתחליף למורה {{סרטונים}}
== הערות שוליים ==
| |||