חופש ההתאגדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YR on wiki (שיחה | תרומות) העברת משתמש:רון ורוני/טיוטה של משתמש:רון ורוני |
|||
שורה 1:
'''חופש ההתארגנות''' או '''חופש ההתאגדות''' הוא אחת מ[[זכויות האדם#סוגי זכויות|הזכויות האזרחיות
=== סוגי התארגנויות===
שורה 7 ⟵ 6:
* [[ארגון עובדים]] הוא התאגדות ייחודית לשדה יחסי העבודה שמטרתו הגנה על זכויות עובדים וניהול משא ומתן קיבוצי והסכמי עבודה עם מעסיקים, לארגון עובדים כלים ייחודיים כמו למשל [[שביתה]] במקום העבודה, ארגון עובדים יכול להיות א-מפלגתי או קשור למפלגה מסוימת.
* ארגון [[קהילה|קהילתי]]: ארגון של קבוצת אנשים שקם כדי לקדם את הקבוצה ואין לו מטרות רחבות יותר. למשל התארגנות שכונתית לקניית [[אוכל]] במרוכז לשם קבלת הנחה משמעותית.
== רקע ==
חופש ההתאגדות הוכר בספר "על החירות" של ג'ון סטיוארט מיל כאחת מחמש החירויות היסודיות של האדם, ביניהן: חופש המצפון, חופש המחשבה וההרגשה, חופש הביטוי וחופש העיסוק {{הערה|ג'ון סטיוארט מיל, על החירות, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ח 25.}}.
יש מדינות המכירות בזכות ההתאגדות של אזרחים בלבד,{{הערה|חוק היסוד הגרמני; חוקת איטליה; חוקת בלגיה; חוקת ליטא; חוקת רומניה.}} אחרות מכירות בזכות ההתאגדות של "הכול" או "לכל אדם" {{הערה|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם; האמנה הבינ"ל בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות; האמנה האירופית לזכויות אדם; הצ'רטר הקנדי; חוקת ניו-זילנד; חוקת פולין; חוקת סלובניה.}}. {{הערה|הלל סומר, לטם בן בשט, גבריאלה שוורץ, מסמך רקע בנושא: חופש ההתאגדות. מוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 2005.}}
בעבר, חופש ההתאגדות היווה יעד מרכזי לדיכוי בידי חברות דיקטטוריות. בגרמניה – לאורך השנים חוקקה מערכת חוקים שדיכאה התאגדות של איגודים מקבוצתיים וארגונים דמוקרטיים. עד מלחמת העולם השנייה שלאחריה חופש ההתאגדות הוכר כחלק מחוקי היסוד של המדינה. בבריטניה – כל צורות ההתאגדות היו אסורות ואף פליליות, בפרט ארגוני עובדים.
חשיבותה של הזכות מתבטאת בשני מישורים. הראשון, היות הזכות חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי. השני, היכולת של הפרט לפעול ולהשפיע על זכויותיו ועל החיים הציבוריים כחלק מהתארגנויות שונות כמו: איגודים מקצועיים, מפלגות, ותנועות פוליטיות.{{הערה|הלל סומר, לטם בן בשט, גבריאלה שוורץ, מסמך רקע בנושא: חופש ההתאגדות. מוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 2005.}} כמו כן לזכות חשיבות גבוהה בחברה התעשייתית המודרנית, שכן בעידן התעשייתי המאופיין בממסדים כוחניים וארגונים רבי עוצמה, נשחק כוחו של הפרט ואין לו כמעט משקל אלא אם כן הוא משתף פעולה עם חבריו.{{הערה|רות בן ישראל, דיני עבודה, כרך ג', תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002, עמ' 830-827.}}
== חופש ההתאגדות במשפט הבין לאומי ==
ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם שהתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 1948{{הערה|ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם, 1948, סעיף 23.}}, מהווה את מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בדבר זכויות האדם והאזרח. ההכרזה כוללת רשימה מקיפה של זכויות חברתיות ובהן סעיף 23(4) העוסק בזכות לעבודה. סעיף זה מעגן את הזכות של כל אדם לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות, מתוך זכותו להגן על ענייניו האישיים.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, היא אמנה רב צדדית שאומצה ע"י העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1966.{{הערה|אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, כ"א 31, 269 (נפתחה לחתימה ב1966).}} מחייבת את המדינות החברות באמנה לכבד את הזכויות האזרחיות והמדיניות של בני אדם. ביניהן כוללת האמנה את חופש ההתאגדות בסעיף 22 הקובע את זכותו של כל אדם לחופש התאגדות עם אחרים, להקים ולהצטרף לאיגודים מקצועיים לשם הגנה על האינטרסים שלו.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות היא הסכם בינלאומי שאימצה מליאת האומות המאוחדות בשנת 1966.{{הערה|אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, כ"א 31, 205 (נפתחה לחתימה ב1966).}} סעיף 8 מגן על הזכות להקים ולהצטרף לאיגוד מקצועי ועל זכות השביתה. המדינות שהן צד לאמנה מתחייבות להבטיח זכותו של כל אדם להתאגד עם אחרים לאיגודים מקצועיים, ולהצטרף לאיגוד מקצועי לפי בחירתו, בכפוף לכללי הארגון הנוגע בדבר בלבד, לשם קידום ענייניו הכלכליים והחברתיים ושמירתם. האמנה אוסרת על הגבלת הזכות להתאגדות מקצועית אלא בחוק ההולם חברה דמוקרטית. האמנה מתירה להחריג מזכות ההתאגדות המקצועית את הכוחות המזוינים, משטרה, או פקידי ממשלה.
אמנה מספר 87 משנת 1948 של ארגון העבודה הבינלאומי, בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן.{{הערה|אמנה (מס' 87) בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן, כ"א 2, 249 (נפתחה לחתימה ב1948).}} סימן ב' לאמנה קובע כי על המדינות להגן על חופש ההתאגדות. בנוסף המדינות אינן רשאיות לבצע פעולות אפשר יפגעו בזכותם של עובדים להתארגן.
אמנה מספר 98 של ארגון העבודה הבינלאומי משנת 1949-בדבר הפעלת עקרונות הזכות להתארגנות ולמיקוח קולקטיבי{{הערה|אמנה (מס' 98) בדבר הפעלת עקרונות הזכות להתארגנות ולמיקוח קולקטיבי, כ"א 9, 453 (נפתחה לחתימה ב1949).}}-סימן 12 לאמנה מורה למדינות החתומות עליה לפעול להגנה על זכות ההתארגנות ועל הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי.
== חופש ההתאגדות במשפט הישראלי ==
מדינת ישראל צד לאמנות בינלאומיות אשר מעגנות את חופש ההתאגדות. כל זמן שאין חוק ישראלי מפורש הנוגד את האמנות הבינלאומיות שישראל אשררה, האמנות מהוות אמצעי פרשנות המנחה את בית המשפט{{הערה|הלל סומר, לטם בן בשט, גבריאלה שוורץ, מסמך רקע בנושא: חופש ההתאגדות. מוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 2005.}}. יחד עם זאת, האמנות אינן מהוות ביסוס משפטי לזכות ההתאגדות המקצועית.{{הערה|אמנון רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, כרך ב, ירושלים: הוצאת שוקן, 1996, 1132.}} מדינת ישראל לא הייתה חברה באו"ם בזמן ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם (1948) ואיננה חתומה על ההכרזה ולא אישרה אותה. עם זאת, בית המשפט הגבוה לצדק הזכיר את המגילה ואימץ את עקרונותיה בחלק מפסקי הדין שלו.{{הערה|שלי לוי. (2006). זכות ההתאגדות בישראל. ירושלים: הכנסת, מחלקת מידע ומחקר.}}
בישראל זכות ההתאגדות אינה מעוגנת בחקיקת יסוד, אך היא הוכרה כזכות יסוד יצירת פסיקה הראויה להגנה.{{הערה|אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, ירושלים: נבו הוצאה לאור, 1994, עמ' 430.}} בבג"צ ג'ריס{{הערה|בג"צ 64\253 ג'ריס נ' הממונה על מחוז חיפה, פ"ד יח(4) 673, 679.}} נאמר כי חופש ההתאגדות הוא ״אחד מעיקרי המשטר הדמוקרטי ואחת מזכויות היסוד של האזרח״.{{הערה|הלל סומר. (1996). הזכויות הבלתי מנויות- על היקפה של המהפכה החוקתית. משפטים כח' , 257}} נעשו מספר ניסיונות לעגן את זכות ההתאגדות כזכות יסוד. הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות הוגשה פעמים רבות על ידי חברי כנסת שונים בתקופות שונות.{{הערה|הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, פ/ 179/17 שהונחה על שולחן הכנסת ב-22 במאי 2006. ובשניהם מבקשים המציעים לעגן את זכות ההתאגדות וזכות השביתה כזכויות יסוד. }}
מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שונה מעמדה הנורמטיבי, וכעת היא בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי על חוקי. הזכות נגזרת מכבוד האדם, שכן כבוד האדם הוא גם חופש הרצון של אדם להתאגד. חופש זה משתרע על ההתאגדות בתאגיד, וכולל בחובו את זכותם של עובדים ומעבידים ״להתארגן״, כלומר להקים ארגון עובדים ומעבידים.{{הערה|אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, ירושלים: נבו הוצאה לאור, 1994, עמ' 431}} בפסק דין גיורא עפגין נ' "מתיישבי אמנון" נידון מקרה בו נכפה על אדם המתגורר בישוב הקהילתי להתאגד באגודה שיתופית. בפס"ד נקבע כי הגבלת חירותו של אדם לסיים את חברותו באותה התאגדות פוגעת בזכות יסוד של האדם ובחופש שלו שלא להימנות על התאגדות כלשהי.{{הערה|הפ(נצ') 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון- ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ.}}
בחקיקה הישראלית ניתן למצוא מספר חוקים{{הערה|סעיפים 3-4 לחוק העמותות, התש״ם 1980, ס"ח 210; סעיף 2 לחוק החברות, התשנ״ט 1999, ס"ח 189; סעיף 5 לחוק המפלגות, התשנ״ב 1992, ס"ח 190 ; סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת; תקנה 84(1) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.}} אשר מגדירים מהי התאגדות אסורה : אם יש במטרותיה שלילת קיומה של מדינת ישראל או שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה או אם יש יסוד לחשש שפעילותה היא מסווה לפעולות בלתי חוקיות. התאגדות לא תירשם גם אם יש במטרותיה הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. בפסק דין גאנם יאסין נ' רשם המפלגות{{הערה|רעא 95\7504 גאנם יאסין נ' רשם המפלגות, נ(2) 045.}} נקבע כי פסילת מפלגה שיש בה משום הסתה לגזענות ושלילת אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ייעשה רק במקרים קיצוניים ביותר , ורק אם המטרות הדומיננטיות של המפלגה יביאו לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
== חופש ההתאגדות באירופה ==
האמנה האירופית לזכויות אדם, 1950, מגדירה את הזכות להתאגדות בצמוד לחופש האסיפה. האמנה מתייחסת במפורש לזכות ליצור איגודי עובדים ולהצטרף אליהם. סעיף 11 לאמנה מגן על זכותם של פרטים להקים ולהצטרף לישות קיבוצית או התאגדות לקידום האינטרסים של החברים בה. בפסק דין Macfeeley v United Kingdom{{הערה| 20 DR 44 para 14, EComm HR. (1980)Macfeeley v United Kingdom }} נקבע כי בכדי לחסות תחת ההגדרה של התאגדות יש להראות מאמץ מכוון להקמת מבנה ארגוני. קשרים אגביים אקראיים בין בני אדם אינם מספיקים בכדי לחסות תחת ההגדרה של התאגדות.
ההגבלות על הזכות- סעיף 11(2) לאמנה יוצר רשימת אינטרסים בגינם מותר להגביל את חופש ההתאגדות הכוללים את ביטחון המדינה, בטיחות הציבור, לשם מניעת הפרות סדר או פשע, לשם הגנה על בריאות הציבור ועל המוסר, להגנה על הזכויות והחירויות של אחרים.
החופש שלא להתאגד- נושא הזכות השלילית שלא להיות חבר באיגוד עלה בעיקר בהקשר של "המפעלים הסגורים"{{הערה|מפעל אשר מקבל לעבודה רק חברי איגוד מקצועי מסוים.}} ((closed shops. בתחילה נמנע בית המשפט מלפסוק בסוגיה הכללית של חוקיות מפעלים סגורים אף קבע כי כפייה על עובד לאחר שהתקבל לעבודה להצטרף לאיגוד מסוים ותוך איומי פיטורין פוגעת ביסוד הזכות המוקנית בסעיף 11 לאמנה{{הערה|B 39,47, ECMMHR.( 1984)Young' james and Webster v United Kingdom}}. מאוחר יותר נקבע כי גם דרישה להצטרפות לאיגוד לפני קבלה לעבודה יכולה להגיע לכדי כפיה אסורה על פי הסעיף.{{הערה|הלל סומר, לטם בן בשט, גבריאלה שוורץ, מסמך רקע בנושא: חופש ההתאגדות. מוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 2005}}
== חופש ההתאגדות בתחום יחסי העבודה ==
לחופש ההתאגדות נודעת משמעות מיוחדת בתחום יחסי עבודה ומשפט העבודה, שכן בגדרו מצוי "חופש ההתארגנות", דהיינו, זכות העובדים להתארגן בארגוני עובדים וזכות המעסיקים להתארגן בארגוני מעסיקים. הזכות להתארגן כוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.{{הערה| 1008/00 הורן את ליבוביץ בע״מ נ׳ הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לה (2000) 145}}
במישור הבינלאומי, נוסד בשנת 1919 ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organization) המהווה סוכנות של האומות המאוחדות המתמקדת בנושאים של יחסי עבודה. הארגון הוקם בעקבות וועידת השלום בפריז. בארגון חברות 179 מדינות בעולם ביניהן מדינת ישראל . בין מטרותיו של הארגון לקבוע תקנים בינלאומיים בתחום העבודה באמנות ובהמלצות אשר יאומצו ע"י המדינות החברות.
התנכלות לעובדים, לרבות פיטורים, מחמת הפעלת זכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי וכן באמנות האו"ם. באמנה מס' 158 של ארגון העבודה הבין-לאומי נקבע במפורש, כי חברות בארגון עובדים אינה סיבה לפטר עובד. מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי, באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהתוו בהם.
בישראל קיימות כמה הוראות חוק הבאות להבטיח את זכות העובדים להתאגד. לדוגמא: סעיפים 4-3 לחוק הסכמים קיבוציים, המגדירים מהו ארגון עובדים יציג. המחוקק הישראלי אף העניק לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע, כי "...השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית". בפסק דין הורן את ליבוביץ' , נקבע כי פיטור עובדים בגין השתתפותם בשביתה שננקטה במסגרת מאבקם להתאגד הינה פגיעה בזכות חוקתית.
ראו גם
* [[האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות]]
* [[האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]]
* [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]
* [[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]]
* [[זכות ההפגנה והמחאה]]
==לקריאה נוספת==
* שלי לוי, זכות ההתאגדות בישראל. ירושלים: הכנסת, מחלקת מידע ומחקר, 2006.
* הלל סומר,הזכויות הבלתי מנויות- על היקפה של המהפכה החוקתית. משפטים כח'(תשנ"ז) 257.
* פאינה מילמן-סיון, הזכות לחופש ההתארגנות בראי ערכי הדמוקרטיה - התפתחויות בשנת תשע"ד. דין ודברים: כתב-עת משפט בין-תחומי , 561-582, 2016.
* הלל סומר, לטם בן בשט, גבריאלה שוורץ, מסמך רקע בנושא: חופש ההתאגדות. מוגש לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 2005.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx נוסח האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות 1966]
* [http://www.un.org/en/universal-declaration-human-rights/ נוסח הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם 1948]
* [http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CESCR.aspx נוסח האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 1966]
* [http://www.ilo.org/dyn/normlex/en/f?p=NORMLEXPUB:12100:0::NO::P12100_INSTRUMENT_ID:312232 נוסח האמנה בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן 1948]
* [http://www.ilo.org/dyn/normlex/en/f?p=NORMLEXPUB:12100:0::NO::P12100_ILO_CODE:C098 נוסח אמנה בדבר הפעלת עקרונות הזכות להתארגנות ולמיקוח קולקטיבי 1949]
* [http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA חופש ההתארגנות ביחסי עבודה,מתוך אתר "כל זכות"]
* [http://www.humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=d59c70d6-d435-432b-bce1-e59e137f6c25&lang=HEB הגבלת חופש ההתאגדות, מתוך אתר " מגינים על זכויות האדם"]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
==קישורים חיצוניים==
| |||