מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגרסה הקודמת עדיפה |
גירסה זו יותר מדויקת ומוסיפה פרטים חיוניים שלא הוזכרו בגירסה הקודמת. כמו כן, הדיון סביב המלחמה בספר יהושע הוא עניין צדדי ואין לו מקום בפתיח |
||
שורה 27:
| מפה=
|שם=מרד ישראל בחצור}}
'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד [[עם ישראל|ישראלי]] כנגד שלטון חצור ב[[ארץ ישראל]], המקור היחיד לדבר הוא [[המקרא]], אם כי חוקרים סבורים שאכן
לפי תיאור המקרא, צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור, שלרשותם עמדו 900 מרכבות של ברזל.
הדבר ארע בעקבות סופת רעמים וגשם שהתחוללה באזור באותה העת, שגרמה למהומה בקרב צבא הכנענים וסוסיו, ולהצפת נחל קישון שהפך למלכודת מוות עבור פרשי הכנענים ורוכבי המרכבות ששקעו בבוץ ונגרפו בשטף המים.
==רקע==
=== רקע מקראי ===
הרקע המובא ב[[מקרא]] למלחמה הוא שעבוד ארוך שנים של ישראל ביד הכנענים, בעקבות סגידה ל[[בעל (אל)|בעל]] ול[[אשרה (אלה)|אשרה]]<ref>{{תנ"ך|שופטים|ג|ז}}. פסוק זה מופיע לפני שעבוד [[כושן רשעתים|כושן רשעתיים]] את ישראל, אך הוא מאפיין את כל [[ספר שופטים]], כפי שניתן לראות מאזכורים רבים במהלך הספר של הבעלים והאשרות.</ref>, שהיוותה בגידה של עם ישראל בברית שכרתו עם ה' ב[[מעמד הר סיני]] וב[[מעמד הר גריזים והר עיבל]]:{{ציטוט|תוכן=וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת: וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה|מקור=שופטים פרק ד', פסוקים א'-ג'|אנגלית=}}
=== רקע גאופוליטי ===
בעידן הברונזה, אזור [[הסהר הפורה]] נשלט בידי [[אימפריה|אימפריות]] גדולות, כגון [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]], [[האימפריה החתית]], ו[[האימפריה האכדית]], ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסוימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.
במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות. הקריסה לוותה במרד גדול פנימי נגד ערי המדינה, ככל הנראה של שבטי העבדים הכנעניים. לאחר המרד, השבטים החלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]], אותם שבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם '''ישראל''', כפי שמופיע ב[[מצבת מרנפתח]] שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה.
ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור הוא רק אחד
==הכנות למרד==
שורה 54 ⟵ 60:
ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל".
הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו [[פלשתים|הפלשתים]], עם מן [[יוון המיקנית|התרבות המיקנית היוונית]], שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.
== יבין מלך חצור ==
יבין מלך חצור נזכר ב[[ספר יהושע]] כמי שיזם את [[מלחמת מלכי הצפון]] ב[[יהושע בן נון|יהושע]], ושם מסופר שיהושע הכרית את בית יבין, ואת חצור שרף באש. הדבר עומד לכאורה בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וישנם חוקרים הסבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע. אולם לדעת פרשני מקרא רבים, אין מדובר באותו אדם אלא 'יבין' הוא שם מלוכני של שושלות מלכי [[הכנענים]] שבנפת [[תל חצור|חצור]], והעיר שיקמה עצמה לאחר המכה הקשה שספגה מיהושע, כפי שמוצאים במקרא ביחס לערים אחרות שהוכו.
==קישורים חיצוניים==
| |||