הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

הוסרו 269 בתים ,  לפני שנתיים
שחזור לגרסה 22175173 מאת איתי 6891 - לא טרולית
מ (שחזור עמוק לתוכן לפני עריכת בובת הקש של הטרולית)
(שחזור לגרסה 22175173 מאת איתי 6891 - לא טרולית)
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה ==
מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מהזמן־מה העירייה בקשהביקשה שיעזבו את המקום כיהיות לאולא הייתה להם בעלות עליועל הקרקע.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]]ים בסביבת [[רחובות]], ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפטבאוהלים. התנאים בגדרההיו לאקשים טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסרותעסוקה דלה תעסוקהשהובילה ופרנסהלחוסר־פרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחהכמו-כן, וכולםחיכוכים יודעיםנוצרו שכאןבין לאהרווקים יכוללבין להיותבעלי־המשפחות היישובלגבי האמיתיהוצאות אבלמשק־הבית, בכלאך זאתלמרות אסורחבלי־הלידה לנטוש.הרבים, נבניםנבנו צריפים ונקנותונרכשו חיות.בעלי־חיים, החבריםוהחברים עברו הכשרות וכולםחקלאיות מנסים להגדיל את המשק החיוהתכוננו לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקעלאחריהּ, הקיבוץ כמעט והתפרק אחריבתום כל שנת שמיטהשנת־שמיטה, אבלאך הצליח לעמודלשוב שניתולעמוד על רגליו.
 
== מקור השם ==
הקיבוץ נקרא בשמו על שםעל־שם הספר "[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]" של רבילרבי ישראל -מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץחברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
 
== העלייה לקרקע ==
את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה [[הקרן הקיימת|הקרן הקיימת לישראל]] ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]] במסגרת מבצע [[חומה ומגדל]]. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
 
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", (ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה), אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
 
לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליךבתהליך־הפרטה, ההפרטהכפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
 
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] במלון והעניק להם יחס חם ותומך, עלועל כך זכה מהם לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבעפתרון־הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
 
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] זצ"ל והרב ד"ר [[קלמן כהנא]] זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים [[יעקב פילבר]], הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]], הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.
 
== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשוןוהראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ, מוללראשונה שאלותבשיח רבות הנוגעות לדתההלכתי, והייתהבפני זושאלות הפעםרבות הראשונההנוגעות ששאלותליחסי כאלהדת הועמדווחקלאות לדיון- בשיחבין ההלכתי.היתר ביןעלו השאלות היושאלות השאלותבדבר קיום המשק בשמיטהבשנת־שמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומהוכד'. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.
 
== ענפים ==
ענפי המשק כללו בעבר [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים, (בעבר).ואילו כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס". ופעלה חנות המפעל שלו שבה נמכרו בעבר מוצרים חד־פעמיים, מגבונים ונרות אך כיום החנות נסגרה.
 
== החינוך בקיבוץ ==
 
== הדת בקיבוץ ==
ביסודו, קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי אשכנזי, אך כיום פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.
 
== לקריאה נוספת ==