קוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ar2332 (שיחה | תרומות)
שורה 30:
צמחים קוצניים ועשבים רעים ממינים שונים נכללו בשם 'קוצים'. אחדים מהם הם שמות כלליים: 'קוץ', 'חוח', 'צנינים' ו'ברקנים', וחלק מהם כנראה שימשו כשמות קיבוציים וגם כשמות ספציפיים. העובדה שישנם כל כך הרבה שמות של קוצים קשורה לתופעת שמות הצמחים הנרדפים שהיו נהוגים בארץ ישראל בתקופת המקרא. נראה שצמחים מסוימים נקראו בכמה שמות באזורים ובתקופות שונות. יש צמחים שנזכרו רק בספר אחד, דוגמת 'ברקנים' (שופטים), 'סלון' (יחזקאל), 'סרפד', 'נעצוץ', 'נהלולים', ו'שמיר ושית'– הנזכרים רק בספר ישעיהו. קיימת האפשרות שחלק ממיני צמחים אלה נזכרו בשאר ספרי המקרא בשמות אחרים. ניתן להניח שגם צמדי שמות הקוצים מעידים פעמים רבות על שמות נרדפים או קיבוציים, כגון: 'קוץ ודרדר' (בראשית והושע), "סלון ממאיר וקוץ מכאב" (יחזקאל כח כד), 'קמוש וחוח' (ישעיהו והושע), ו'שמיר ושית' (רק בישעיהו).
 
יש להעיר ששמות מיני הקוצים הידועים היום בשפה העברית המודרנית הם ברובם חסרי ביסוס{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים תשע"ב, עמ' 47}}.
 
בגלל המבנה הצפוף של מיני הקוצים והיובש שלהם בעונת הקיץ, הקוץ היה ידוע כגורם לשריפות: "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה" (שמות כ"ב 5), "תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון" (שופטים ט' 15).
 
==קישורים חיצוניים==