מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
 
==הכנות למרד==
[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי הצפון [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי ההערכותהמתואר המקראיותבמקרא מדובר ב-10,000 איש. נראהמ[[שירת שהערכתדבורה]] מספרעולה הישראליםשהיו בעשרתשבטים אלפיםרבים היאמעם מופרזתישראל יחסיתשלא למרדנטלו באותהחלק תקופהבמלחמה, וכנראהועל מספרכך המורדיםבאה היההשירה קטןבביקורת: יותר מהמתואר.
 
{{ציטוט|תוכן=לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב: גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים ט"ז-י"ז|אנגלית=}}
 
==הקרב בנחל קישון ומגידו==
לאחר שנודע ל[[סיסרא]] שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו, הוא הזעיק את 900 מרכבות הברזל שלרשותו, ויצא לקראתו. מולו, ברק קיבל הוראה מדבורה על פי ה[[נבואה]], לרדת אל העמק ולערוך מלחמה עם סיסרא. בעוד ברק יורד מההר, התחוללה סופת [[רעם|רעמים]] שהבהילו את סוסי מרכבותיו של סיסרא<ref>{{ציטוטון|'''וַיָּהָם''' ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק|שופטים פרק ד', פסוק ט"ו}}. המילה 'ויהם' במקרא, [https://yhb.org.il/?p=7123 משמעותה קול רעמים].</ref>. כמו כן, באותה סערה ירד גם גשם עז שהציף את [[נחל קישון|נחל הקישון]] שב[[עמק יזרעאל]] שלרגלי הר תבור, וזה עלה על גדותיו ומילא את העמק במים שהפכו את העמק לבוצי: {{ציטוטון|נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן}} {{הערה|1=שופטים ה, כא}}. עובדה זו סייעה לברק, משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ, ובכך לצאת מכלל שימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה{{הערה|1=שופטים ה, כ-כב}}. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר (מנשה), זבולון, נפתלי ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג ל[[תל מגידו|מגידו]] ול[[תענך]] וגרמו לו נזק נוסף:
בספר שופטים מתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזים לקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו. ייתכן שהמלחמה בחצור המתוארת בספר יהושע הייתה למעשה חלק מהמרד שהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.
 
{{ציטוט|תוכן=מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר: וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו... זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ו, י"ח.|אנגלית=}}
לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו{{הערה|1="נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא}}. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה{{הערה|1=שופטים ה, כ-כב}}.
המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר (מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.
 
במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]], אשר שכן בקרבת מקום, מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט{{הערה|1="כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז}}. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו.{{הערה|1= ראו שופטים ה, כז המרמז לכך}} והשקתהעל אותופי המתואר בסיפור המעשה ובשירת דבורה, יעל השקתה את ב[[חלב]] על אף שביקש מים, במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ב[[עצם הרקה|רקתו]] בעזרת יתד האוהל שאותו תקעה במוחו בעזרת [[מקבת]], וכשראתה את ברק מחפש את סיסרא קראה לו והראתה לו את סיסרא המת. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה הואופיקחותה חלקנזכר מרכזי מב[[שירת דבורה]].
 
אחרי התבוסה הגדולה של יבין מלך חצור, בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצוראותו ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.
 
==השלכות==
 
ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל".
=== על פי המקרא ===
בעקבות הניצחון במלחמה, התערערה יציבותו של השלטון הכנעני בארץ, ושבטי ישראל הצליחו לגבור עליו ולהכריתו, דבר שהביא לשקט ממלחמות במשך 40 שנה:
{{ציטוט|תוכן=וַיַּכְנַע אֱלֹוהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן... וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה|מקור=שופטים פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ד; שם פרק ה', פסוק ל"א|אנגלית=}}
 
=== על פי המחקר ההיסטורי ===
ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכהלתארכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל".
הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו [[פלשתים|הפלשתים]], עם מן [[יוון המיקנית|התרבות המיקנית היוונית]], שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.