מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
==הכנות למרד==
[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי הצפון [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי
{{ציטוט|תוכן=לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב: גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים ט"ז-י"ז|אנגלית=}}
==הקרב בנחל קישון ומגידו==
לאחר שנודע ל[[סיסרא]] שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו, הוא הזעיק את 900 מרכבות הברזל שלרשותו, ויצא לקראתו. מולו, ברק קיבל הוראה מדבורה על פי ה[[נבואה]], לרדת אל העמק ולערוך מלחמה עם סיסרא. בעוד ברק יורד מההר, התחוללה סופת [[רעם|רעמים]] שהבהילו את סוסי מרכבותיו של סיסרא<ref>{{ציטוטון|'''וַיָּהָם''' ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק|שופטים פרק ד', פסוק ט"ו}}. המילה 'ויהם' במקרא, [https://yhb.org.il/?p=7123 משמעותה קול רעמים].</ref>. כמו כן, באותה סערה ירד גם גשם עז שהציף את [[נחל קישון|נחל הקישון]] שב[[עמק יזרעאל]] שלרגלי הר תבור, וזה עלה על גדותיו ומילא את העמק במים שהפכו את העמק לבוצי: {{ציטוטון|נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן}} {{הערה|1=שופטים ה, כא}}. עובדה זו סייעה לברק, משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ, ובכך לצאת מכלל שימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה{{הערה|1=שופטים ה, כ-כב}}. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר (מנשה), זבולון, נפתלי ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג ל[[תל מגידו|מגידו]] ול[[תענך]] וגרמו לו נזק נוסף:
{{ציטוט|תוכן=מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר: וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו... זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה|מקור=שופטים פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ו, י"ח.|אנגלית=}}
במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]]
אחרי התבוסה הגדולה של יבין מלך חצור, בני ישראל הוסיפו ללחוץ
==השלכות==
ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל".▼
=== על פי המקרא ===
בעקבות הניצחון במלחמה, התערערה יציבותו של השלטון הכנעני בארץ, ושבטי ישראל הצליחו לגבור עליו ולהכריתו, דבר שהביא לשקט ממלחמות במשך 40 שנה:
{{ציטוט|תוכן=וַיַּכְנַע אֱלֹוהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן... וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה|מקור=שופטים פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ד; שם פרק ה', פסוק ל"א|אנגלית=}}
=== על פי המחקר ההיסטורי ===
▲ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן
הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו [[פלשתים|הפלשתים]], עם מן [[יוון המיקנית|התרבות המיקנית היוונית]], שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.
| |||