מלחמת הירושה הספרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ←בלנהיים עד מלפלקה: replaced: לעתים ← לעיתים (2) באמצעות AWB |
||
שורה 76:
ב-[[1707]], מלחמת הירושה הצטלבה זמן קצר עם [[מלחמת הצפון הגדולה]], שתי מלחמות שהתרחשו בד בבד. צבא שוודי תחת [[קרל השנים עשר מלך שוודיה]] הגיע ל[[סקסוניה]] שם לאחרונה הפסיק לייסר את האלקטור [[אוגוסט השני]] וכפה עליו לוותר על תביעתו לכס מלך [[פולין]]. גם צרפת וגם ספרד שיגרו שליחים למחנהו של קרל, בעל בריתן, והצרפתיים התכוונו להכניסו אל המלחמה בצידן נגד קיסר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] החדש, יוזף הראשון. עם זאת, קרל נהג להחשיב עצמו כמגן אירופה הפרוטסטנטית, מאוד אוכזב מהתייחסותו של לואי ה-14 ל[[הוגנוטים]] ולא ממש התעניין במלחמה. קרל הפנה את תשומת לבו ל[[רוסיה]] ותוך כך מנע התערבות שוודית בסכסוך.
מאוחר יותר ב-[[1707]], הנסיך אויגן פיקד על פלישה של בעלות הברית לדרום צרפת מאיטליה אך נבלם על ידי צבא צרפת. בינתיים, מרלבורו נשאר בארצות השפלה שם היה תקוע בלכידת סדרה אינסופית של מבצרים. ב-[[1708]],
האסונות באאודנארדה ובליל הביאו את צרפת עד לקץ כניעה. לואי ה-14 נאלץ להיכנס למשא ומתן: שלח את שר החוץ שלו, המרקיז דה טורסי, להיפגש עם מנהיגי בעלות הברית. לואי הסכים לוותר על ספרד וכל שטחיה לטובת בעלות הברית, כשהוא מבקש לאחוז רק ב[[נאפולי]] שבאיטליה. יתר על כן, מוכן היה המלך אף לממן את גירוש פליפה החמישי - נכדו - מספרד, אם כי בעלות הברית כפו עליו תנאים מביכים יותר - דרשו שלואי יפעיל את צבאו להפיל את נכדו. בעקבות הצעה משפילה זו, לואי החליט שיילחם עד הסוף ופנה לעם הצרפתי בניסיון מוצלח לגייס אלפי חיילים.
|