פרדינן דה סוסיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
השם הצרפתי Saussure צריך להירשם בעברית :"סוסור". אפשר היה לרשום "סוסיר", לו היה שמו בצרפתית Saussire.
שורה 1:
{{מדען
| שם = פרדינן דה סוסירסוסור
| שם בשפת המקור = Ferdinand de Saussure
| תאריך לידה = [[26 בנובמבר]] [[1857]]
| תאריך פטירה = [[22 בפברואר]] [[1913]]
| תמונה = [[קובץ:Ferdinand de Saussure by Jullien.png|מרכז|150px]]
| כיתוב =
| תרומות עיקריות = הניח את היסודות להתפתחויות רבות ב[[בלשנות]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], טבע מושגי יסוד רבים.
| ענף מדעי = [[בלשנות]], [[סמיוטיקה|סמיולוגיה]].
| ארצות מגורים = [[שווייץ]]
| פרסים והנצחה =
| הערות =
}}
'''פרדינן דה סוסירסוסור''' (ב[[צרפתית]]: '''Ferdinand de Saussure'''; {{כ}}[[26 בנובמבר]] [[1857]] - [[22 בפברואר]] [[1913]]) היה [[בלשן]] [[שווייצרי]]. נולד ב[[ז'נבה]], והניח את היסודות להתפתחויות רבות ב[[בלשנות]] ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]]. הוא ראה בבלשנות ענף של [[מדע]] כללי של סימנים, לו הוא הציע לקרוא [[סמיוטיקה|סמיולוגיה]]. הרצאותיו משלושה קורסים תחת הכותרת "קורס בבלשנות כללית" (צרפתית: Cours de linguistique générale), אשר לימד בין השנים 1907-1911 נערכו לספר על סמך רשימות של תלמידים והתפרסמו לאחר מותו ב-[[1916]] על ידי [[שארל באלי]] ואלבר סשאה (Sechehaye). עבודה זו הפכה לאחד מיסודות [[בלשנות מודרנית|הבלשנות המודרנית]]. בשנת 1996 נתגלו בז'נבה כתבי יד שונים שהשאיר דה סוסירסוסור ובהם כתב יד של חיבור בלשני שמעולם לא פרסם. כתבים אלו נוסכים אור חדש על זוויות שונות בשיטתו הפילוסופית.
 
== מושגי יסוד של דה סוסירסוסור ==
דה סוסירסוסור [[תחדיש|טבע]] מושגי יסוד רבים, שהפכו למקובלים בבלשנות המודרנית. בין המונחים שטבע:
* '''סינכרוני'''/'''דיאכרוני''' - דה סוסירסוסור הדגיש מבט סינכרוני על בלשנות בניגוד למבט הדיאכרוני ([[בלשנות היסטורית]]) של [[המאה ה-19]]. המבט הסינכרוני רואה במבנה השפה כמערכת פועלת בנקודת זמן מסוימת. כלומר, במקום בחינת השפה לאורך זמן, על השינויים שאירעו בה, ביקש דה סוסירסוסור לבחון את השפה כמערכת שלמה בזמן אחד נתון. אבחנה זו הייתה לפריצת דרך, והפכה למקובלת.
* '''מסמן'''/'''[[מסומן]]''' - ההפרדה בין המישור החומרי של ה[[סימן (סמיוטיקה)|סימן]] לבין [[משמעות]]ו. '''מסמן''' הוא השם שניתן למימד '''הצלילי''' של המילה, או ליתר דיוק לדימוי הנפשי של צלילי המילה, במטרה להפרידו מן ה'''מסומן''', שהוא מובן המילה. מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה, ללא המשמעות הנלווה אליו. צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן. כך, לדוגמה, המילה "[[כלב]]" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן. המסמן הוא צלילי המילה "כלב", ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת המסמן. חשוב להבחין בין המסומן, שהוא דימוי שעולה ברוחנו, לבין ה[[רפרנט]], שהוא האובייקט הממשי שאליו מתייחס הדימוי.
* '''"לאנג"'''/'''"פארול"''' (langue, parole) - ההפרדה בין אוסף המבעים של השפה (פארול) לבין הכללים המנביעים אותם (לאנג). המונח '''לאנג''' מציין את הכללים האבסטרקטים שמונחים ביסוד ה[[שפה]]. גם אם איננו מנסחים לעצמנו את כללי ה[[תחביר]], למשל, של ה[[עברית]], עדיין אנו מסוגלים לזהות משפט שאיננו תקני בשפה זו. המשפט "דן הלך ים" הוא '''פארול''', המבע הלשוני עצמו. אוצר המילים והתחביר שביסוד משפט זה הם לאנג.
המונח לאנג מנוגד למונח פארול.
 
אחת מאבחנותיו המרכזיות של דה סוסירסוסור נוגעת לטבע המשמעות. לטענתו, בכל סימן המסמן (צלילי המילה) נבחר באופן שרירותי. בשפות שונות יש מילים שונות לאותם הדברים. "חתול" ב[[עברית]] הוא "cat" ב[[אנגלית]]. לעיתים, אמנם ישנן מילים שאמורות לחקות את צליל האובייקט ([[אונומטופיאה]]), אולם גם אז ישנה שרירותיות מסוימת. כך, למשל, המילה "בקבוק" אמורה לייצג את הצליל הנוצר כאשר מרוקנים את תוכן הבקבוק; אולם ניתן היה לבחור צליל אחר, למשל צליל ההקשה על הבקבוק.
 
אולם דה סוסירסוסור לא מסתפק בהבחנה זו. לטענתו, ישנה שרירותיות מסוימת בעצם בחירת המסומן - מובן המילה. דה סוסירסוסור טען שמסומנים נקבעים, בין השאר, באמצעות הבדלים בינם לבין מסומנים אחרים. משמעותה של מילה אינה תלויה רק בעולם, אלא קשורה גם לשפה עצמה. מושגים נמדדים ביחס למושגים אחרים.
 
המילה "חם", לדוגמה, מתארת טווח מסוים בסולם ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]]. טווח זה נקבע, בין השאר, על פי מושגים אחרים כ"חמים" ו"לוהט". בשפות שונות מתארת המילה "חם" טווח טמפרטורות שונה במקצת. כלומר, המושג נקבע בהתאם ליחסו למושגים אחרים באותה מערכת לשונית.
 
בנוסף לכך, הגיע דה סוסירסוסור לפריצת דרך משמעותית בצעירותו בתחום ה"מסורתי" יותר של [[בלשנות היסטורית]], כאשר הציג תאוריה בהתפתחות של [[שפות הודו-אירופיות|הלשונות ההודו-אירופיות]] הידועה בשם [[תאוריית הלועיים]]. כניסיון לפתור סוגיה בהתפתחות שורשים יוצאי דופן בפרוטו-הודו-אירופית הציע דה סוסירסוסור כי מקורם של שינויי תנועות לא סדירים בשפה הפרוטו-הודו-אירופית נובעים מצליל עתיק שהיה שם ונעלם, וחוקרים שבאו אחריו העלו את האפשרות כי מדובר ב[[עיצורים לועיים]], שנעלמו מאוחר יותר. רק לאחר מותו של דה סוסירסוסור, ב-[[1916]], כשפוענחה השפה ה[[חתית]] והתגלתה כשפה הודו-אירופית קדומה ביותר, התגלו בה מאפיינים המאשרים את תאוריית הלועיים. יש הטוענים כי בתאוריה זו השפיע דה סוסירסוסור באופן מכריע על הבלשנות ההיסטורית והמתודיקה שלה.
 
== השפעות ==
* דה סוסירסוסור הניח את היסודות ל[[בלשנות מודרנית|בלשנות המודרנית]], שעוסקת במחקר השפה מזווית סינכרונית.
* עבודתו השפיעה על [[קלוד לוי-שטראוס]] ועל מחקריו ב[[אנתרופולוגיה]]. מאוחר יותר אומצו אבחנותיו על ידי ה[[סטרוקטורליזם]].
* ההפרדה בין מסמן למסומן הפכה להיות אבן דרך ב[[סמיוטיקה]], חקר הסימנים ומערכות הסימנים. כך, למשל, [[רולאן בארת]] בחיבורו "[[מיתולוגיות]]", הדגים כיצד מערכת הסימנים של דה סוסירסוסור יכולה להיות מורחבת לכדי מערכת כפולה, זו של ה[[מיתוס]].
* דה סוסירסוסור השפיע גם על זרם ה[[דקונסטרוקציה]] ב[[פילוסופיה]] וב[[תורת הספרות]].
 
== ראו גם ==
שורה 42:
 
== לקריאה נוספת ==
* פרדינן דה סוסירסוסור, '''[[קורס בבלשנות כללית]]'''. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת [[רסלינג]], תל אביב 2005.
* ג'ון לכט, '''50 הוגים מרכזיים בני זמננו''', כרך ב', תרגמה אנה ברויר, [[הוצאת רסלינג]], תל אביב 2004.
<div style="direction: ltr;">