פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
ברהמס ניהל מספר רומאנים בחייו, אך לא [[נישואים|נישא]] מעולם.
 
בשנת [[1862]] עקר ל[[וינה|ווינה]] והפנה את מלוא מרצו להלחנה. בזכות יצירות כגון '''[[רקוויאם גרמני]]''' ו[[שירת הגורל (יוהנס ברהמס)|שירת הגורל]] ביסס את המוניטין שלו וזכה עוד בימי חייו להיחשב למלחין דגול. תהילה זו העניקה לו את הביטחון העצמי להשלים את ה[[סימפוניה]] הראשונה שלו, אותה פרסם ב-[[1876]] לאחר עשר שנות עבודה. שלוש הסימפוניות הנוספות הופיעו אחר כך בקצב מהיר ([[1877]], [[1883]], [[1885]]). ב-[[1887]] כתב ברהמס את [[הקונצ'רטו הכפול של ברהמס|הקונצ'רטו הכפול לכינור ולצ'לו]], ומאז לא חזר לכתוב מוזיקה תזמורתית.
 
ברהמס יצא למסעות רבים, למטרות הקריירה המוזיקלית שלו (סיבובי הופעות) וכן לשם בילוי. לרוב היה מבקר באביב ב[[איטליה]], ובקיץ היה בוחר בסביבה כפרית נעימה שבה יוכל להתרכז בעבודת ההלחנה.
287

עריכות