מחנה השמדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 46.19.85.160 (שיחה) לעריכה האחרונה של בקרה וייעוץ
שורה 4:
[[קובץ:מפת בלזץ עברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת [[מחנה ההשמדה בלז'ץ]]]]
[[קובץ:פולין 006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסות ה[[קרמטוריום]] בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם]]
'''מחנה השמדה''' (ב[[גרמנית]]: '''Vernichtungslager''') היה מתקן שהוקם על ידי [[גרמניה הנאצית]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כדי להשמיד [[יהודים]] וקבוצות אחרות, על פי החלטות הממשל הנאצי. השמדת היהודים, [[השואה]], כונתה בפי הגרמנים "[[הפתרון הסופי]]" (בגרמנית: Endlösung). מחנה ההשמדה המצויד באמצעי הרג המוניים היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית. לפניו נקטלו המונים בשיטת ה[[בור ירי|ירי לבורות]]. אך שיטה זו התגלתה כאיטית, לא יעילה ופומבית מדי. במקרים מסוימים, בנוסף, שיטה זו העיקה נפשית על חיילים גרמנים שהשתתפו בירי, או שהיו עדים לו, ולכן נעשה מאמץ למצוא שיטה יעילה יותר. במחנות ההשמדה של הנאצים [[תא גזים|נרצחו בגז]] כ-3,500,000 יהודים, וכן עשרות אלפי [[השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה|צוענים]], שבויי מלחמה סובייטים ובני אומות אחרותואחרים.
 
==מחנות ריכוז (KZ)==
שורה 21:
מחנות ההשמדה נבדלו בדרכי-פעולתם, והם נחלקים לשלוש קטגוריות:
* '''מחנות [[מבצע ריינהרד]]''': שלושה מחנות: [[טרבלינקה]], [[בלז'ץ]], [[סוביבור]], אשר הוקמו במרץ 1942 כדי להשמיד את יהודי [[גטאות בשואה|הגטאות]] בפולין, ואחר-כך יהודים ממקומות אחרים. במחנות אלו הושמדו כל הבאים, שנלקחו לתאי-גז שלתוכם הוזרם גז חד-תחמוצת הפחמן (גז ללא צבע וריח). הגופות נקברו ובשלב מאוחר יותר היו מועלות על מוקדים ונשרפות. רק מיעוט קטן של אסירים שימש כ"[[זונדרקומנדו]]", והם היו מוחלפים מידי-פעם. לפיכן היו מחנות אלו קטנים. אי-לכך הנאצים סגרו אותם מוקדם והרסו את רובם עד היסוד. ישנם יוצאים-מן-הכלל: בטרבלינקה ובבלז'ץ החלו בשלב מאוחר להשתמש במשרפות, ובסוביבור קברו גופות בסיד, וכן ריכזו יחסית הרבה אסירים. הגם שבמחנות אלו הושמדו כמעט ורק יהודי-הגטאות הפולנים, הושמדו בטרבלינקה וסוביבור יהודים מחוץ לפולין וכן צוענים רבים.
* '''מחנות השמדה וריכוז''': מחנות ריכוז שבשלב מאוחר יותר הפכו למחנות-השמדה, או שהוסף להם אגף ששימש להשמדה. הללו הם מחנה הריכוז אושוויץ (ומחנה ההשמדה בירקנאו), מחנה הריכוז לובלין (KZ Lublin) המכונה "[[מיידנק]]", ומתחם מחנות הריכוז [[יאסנובאץ]] (מחנות-ריכוז: קראפיה וציגלאנה, מחנות השמדה: ציגלאנה [מחורף 1941] וסטארה-גרדישקה). במחנות אלו הושמדו יהודים וכן צוענים ואחרים רבים. באלו גם היו נערכות סלקציות, שבהן היו משאירים מיעוט מן האסירים הבאים כאסירי מחנה-הריכוז, אשר הועבדו בתת-תנאים, עד שמתו או שולחו לגז מאוחר יותר. במחנות אלו החל השימוש בגז "צקלון בה" בשלב מוקדם, וכן השתמשו במשרפות במקום מוקדים. מחנות אלו המשיכו בפעולתם עד סוף המלחמה ממש, עד צעדות-המוות, ולכן נותרו לפי רוב שלמים עד היום{{הערה|1=ראיונות עם אהרון קופרמן ומנחם גרניצה. והשוו עם משה ליפשיץ, כתב העת "הציונותציונות". וכן אברהם חדד, "תולדות עם-ישראל והעמים: 1933 עד 1974: תקופת השואה והתקומה".}}.
*'''מחנות השמדה קטנים''': בכלל זה נמצאים מגוון מחנות שכללו את מחנה [[סיימישטה]] בגבול סרביה-קרואטיה, מחנות לילדים בקרואטיה (גורנייה-רייקה ויאסטרבארסקו), מאלי-טרוסטנץ ליד מינץ, ינובסקה בלבוב ועוד. מחנות אלו היו לרוב מחנות מעבר או מחנות-עבודה קטנים, אשר שימשו בשלב מאוחר של המלחמה כמחנות השמדה קטנים, שבהם נרצחו אסירים בתאי-גז ניידים או במשאיות-גז, ונשרפו במוקדים במסגרת "מבצע 1005". גם מחנה קולמהוף (חלמנו) השתייך למחנות אלו מבחינת דרך פעולתו.