|
תומתומים בני זונות ה[[שבת]] שלפני [[תשעה באב]] מכונה '''שַׁבַּת חֲזוֹן''' על שם ה[[הפטרה]] הנקראת בה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון [[ישעיה|ישעיהו]] בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של [[עם ישראל]] בזמן [[בית המקדש הראשון]] - "ידע [[פרה|שור]] קונהו ו[[חמור]] אבוס בעליו - ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי [[גנב|גנבים]] כולו אוהב [[שוחד]] ורודף שלמונים... [[יתום]] לא ישפוטו וריב [[אלמנה]] לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים, ויותר מאוחר לחורבן הבית.
שבת חזון היא השבת האחרונה משבתות [[תלתא דפורענותא]]. היא חלה באמצע [[תשעת הימים]], ולאחריה מתחיל [[שבוע שחל בו תשעה באב]], שנוהגים בו מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. [[פרשת השבוע]] של שבת זו היא תמיד '''פרשת [[דברים (פרשה)|דברים]]'''.
אף על פי שלפי ה[[הלכה]] אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי [[נוסח אשכנז|מנהג אשכנז]], ב[[קריאת התורה]] קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת [[טעמי המקרא]] של [[מגילת איכה]], קוראים את ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט [[לכה דודי]] ב[[קבלת שבת]], במנגינת ה[[פיוט]] [[אלי ציון ועריה]].
כמו כן, מנהג אשכנז{{הערה|[[מרדכי בן הלל|מרדכי]], [[הגהות אשר"י]], [[אלכסנדרי זוסלין הכהן|אגודה]] ו[[אלעזר מוורמייזא|רוקח]].}} (וכן פסק ה[[רמ"א]]) ללבוש בגדי יום חול בשבת. מנהג זה נהוג עדיין בחלק מקהילות האשכנזיות בחוץ לארץ, אך ה[[חסידים]] ביטלו מנהג זה, וכן ב[[ארץ ישראל]] אף ה[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] אין נוהגים כן וזאת בהשפעת פסקו של [[הגר"א]] שיש ללבוש בגדי שבת, על פי הנהגת ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] ו[[החזון איש]] שנהגו על פי פסקיו (וכך היה נהוג גם בו[[וילנה]]{{הערה|[[חיי אדם]]. וכן נהגו ה[[חכם צבי]] וה[[יעקב עמדין|יעב"ץ]].}}). הספרדים אינם נוהגים מנהגים אלו, וכן [[האר"י]] ושאר מקובלי צפת לא נהגו מנהגים אלו.
==בתנועת החסידות==
ב[[תנועת החסידות]] ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. צדיקים רבים מתנועת החסידות התבטאו ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות. כך [[הרב מאפטא]] בספרו "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה". רבי [[משה צבי מסאווראן]] אמר ששמה של שבת חזון מרמז שבשבת זו אפשר לראות מה יהיה בעולם. ב[[חסידות צאנז]] היה נהוג לערוך [[נסיעה לצדיק]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמ' רנג. ראו גם שיעור חומש רש"י פרשת ויקהל תשמ"ב מרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] ששבתות [[בין המצרים]] בצאנז היו שמחות יותר משאר שבתות השנה.}}.
רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ביאר את השם "שבת חזון", על דרך ה[[פרדס (יהדות)|רמז]], בכך שבשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שבת חזון}}
* [http://wind.prohosting.com/yakovn/main_t.htm תעניות ציבור],באתר [http://wind.prohosting.com/yakovn/index.htm "חג שמח" ]
| 