הזכות לעבודה – הבדלי גרסאות

'''הזכות לעבודה''' היא אחת מזכויות האדם המוכרות ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]]. הזכות הוכרה במישור הבין-לאומי הרשמי לראשונה בסעיף כ"ג [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948.]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7939|הכותב=|כותרת=ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|אתר=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7939|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-01-25}}</ref>

הזכות לעבודה היא אחת מזכויות העבודה כגון הזכאות לעבודה ובחירה חופשית של המקצוע, תנאי עבודה צודקים והוגנים, הגנה מפני [[אבטלה]], שוויון הזדמנויות בעבודה, הגנה סוציאלית ו[[חופש ההתארגנות]] והשביתה. הזכות לעבוד הכרחית למימוש [[זכויות האדם|זכויות אדם]] אחרות ומהווה חלק בלתי נפרד מהכבוד האנושי. לכל אדם יש את הזכות להיות מסוגל לעבוד, ובכך לאפשר לו לחיות בכבוד. הזכות לעבודה תורמת להישרדותם וקיומם של הפרט ומשפחתו, וככל שהעבודה נבחרת או מתקבלת באופן חופשי יותר, כך היא משפיעה גם על התפתחותו של האדם בקהילה והכרתה בו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://docstore.ohchr.org/SelfServices/FilesHandler.ashx?enc=4slQ6QSmlBEDzFEovLCuW1a0Szab0oXTdImnsJZZVQfUKxXVisd7Dae%2FCu%2B13J25Nha7l9NlwYZ%2FTmK57O%2FSr7TB2hbCAidyVu5x7XcqjNXn44LZ52C%2BIkX8AGQrVyIc|הכותב=|כותרת=Committee on Economic, Social and Cultural Rights- The right to work. United|אתר=|תאריך=}}</ref>

הביטוי "הזכות לעבודה" הוטבע על ידי מנהיג סוציאליסטי הצרפתי בשם Lui Blank, לאור המהומה החברתית של ראשית המאה ה -19 והאבטלה הגואה בעקבות המשבר הפיננסי בשנת 1846 שהוביל ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]]. הוא דרש אספקת עבודה לפועלים מובטלים תמורת שכר מינימום מובטח.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Priscilla Smith Robertson|שם=Revolutions of 1848: A Social History|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=1952|קישור=https://books.google.co.il/books?id=SX-ectAexEoC&printsec=frontcover&dq=inauthor:%22Priscilla+Smith+Robertson%22&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiU5srFgvjXAhWIL1AKHWCEDqkQ6AEIJjAA#v=onepage&q&f=false|שפה=en}}</ref>

בתקופה זו נקבעה הזכות לעבוד, על מנת לאפשר להמון להגיע לרמת חיים נאותה. זאת מכיוון שעד אז, הייתה שליטה פאודלית מוחלטת ברכוש וההמון נותר חסר כל או תלוי בידי ה[[פיאודליזם|פאודלים]]. כך, הזכות לרכוש הייתה דרישה קריטית בחיפוש המוקדם אחר חופש פוליטי ושוויון ונגד שליטה פאודלית ברכוש. כיום, אפליה על בסיס בעלות על רכוש, מוכרת כאיום חמור על הזכות לשוויון בכלל ובפני החוק בפרט. זו מעוגנת בזכויות האדם על ידי כל סעיפי מניעת אפליה בהסכמים הבינלאומיים.<ref>Gudmundur, A. Asbjorn, E. (1999). The Universal Declaration of Human Rights: a common standard of achievement. Martinus Nijhoff Publishers. p. 533. ISBN 978-90-411-1168-5</ref>

קיימת טענה נוספת שהועלתה על ידי מכון מחקר שמרני אמריקני, כי הביטוי "הזכות לעבוד" הוטבע לראשונה על ידי איש תקשורתהתקשורת אמריקניהאמריקאי בשם וויליאםויליאם ראגלס ביום העבודה האמריקאי בשנת 1941, לערך מאהכמאה שנים מאוחר יותר לאחר הטבעת הביטוי על ידי בלנק.<ref>{{Cite news|url=https://www.aei.org/publication/dallas-morning-news-editorial-writer-william-ruggles-coined-the-term-right-to-work-on-labor-day-in-1941/|title=Dallas Morning News editorial writer William Ruggles coined the term "right to work" on Labor Day in 1941 - AEI|last=|first=|date=|work=|newspaper=AEI|language=en-US|access-date=2018-01-25|via=}}</ref>

לאחר התבססותה של הזכות הכללית לעבודה, הוטבע המושג המודרני של זכויות עובדים במאה ה-19, לאחר הקמת איגודים מקצועיים ובעקבות תהליכי התיעוש. תנועות חברתיות לזכויות עובדים כגון הסוציאליסטים והקומוניסטים החלו להופיע בהשראת רעיונות אלו. סוציאליסטים דמוקרטיים מתונים יותר, תמכו באינטרסים של העובדים וזכויותיהם. זכויות עובדים מודרניות התמקדו בתפקיד, בניצול ובצרכים המיוחדים של נשים, ותנועה ומעבר גלובליים של עובדים מזדמנים ו[[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7943&kwd=3127|כותרת=סוציאליזם : הגות ועשייה|אתר=lib.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2018-01-25}}</ref>

ישנה סברה נוספת כי הזכות לעבודה במדינות המערב, התפתחה כריאקציה לרעיונות ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.<ref>{{Cite news|url=https://learningenglish.voanews.com/a/americas-fear-of-communism-in-1920-becomes-a-threat-to-rights-111561904/116001.html|title=American History: Fear of Communism in 1920 Threatens Civil Rights|newspaper=VOA|language=en|access-date=2018-01-25}}</ref> כך, בשנת 1919 הוקם [[ארגון העבודה הבינלאומי|ארגון העבודה העולמי (ILO)]] כחלק מחבר הלאומים, במטרה להגן על זכויות עובדים. בהמשך, סונף הארגון לאומות המאוחדות לאחר הקמתו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ilo.org/global/about-the-ilo/lang--en/index.htm|כותרת=About the ILO|אתר=www.ilo.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-01-25}}</ref> האו"ם עצמו התייחס לזכויות עובדים בשני סעיפים במסגרת ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (סעיפים כ"ג-כ"ד), שהם הבסיס לאמנה לזכויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות שנחתמה בשנת 1966 (סעיפים 6-8).<ref name=":0">משרד המשפטים. אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. http://www.justice.gov.il/Units/InternationalAgreements/Documents/ICESCR.pdf</ref>

'''ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] מפורטים שני סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>סעיף כ"ג המתייחס לזכאותו של כל אדם לעבוד ולבחור את עבודתו, לתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אבטלה, שכר שווה והוגן והזכות להתאגדות.</blockquote><blockquote>סעיף כ"ד הנוגע לזכאותו של כל אדם למנוחה, חופשה והגבלת שעות העבודה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.un.org/en/universal-declaration-human-rights/index.html|הכותב=|כותרת=Universal Declaration of Human Rights|אתר=|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-01-25}}</ref></blockquote>'''באמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מפורטים שלושה סעיפים רלוונטיים:'''<blockquote>הסעיף השישי המתייחס לזכות הפוזיטיבית של הזכות לעבודה, כלומר פירוט חובתה של המדינה לפעול למימושה של זכותו של כל אדם, להשיג אפשרות להשתכר למחייתו בעבודה שיבחר בה באורח חופשי. </blockquote><blockquote>הסעיף השביעי המתייחס לזכותו של כל אדם להנאה מתנאי עבודה צודקים ונאותים, דוגמת שכר הולם, בטיחות ושוויון בתנאי העבודה.</blockquote><blockquote>הסעיף השמיני המתייחס לזכותו של כל אדם להצטרף לאיגוד, זכויות איגודים וכן הזכות לשבות.<ref name=":0" /> </blockquote>'''בדיון ה-35 של וועדת המעקב של האו"ם על האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 2005''', ניתנה פרשנות נרחבת לסעיפי האמנה בהקשרי "הזכות לעבוד". זאת, לאחר שנבחנה עמידתן של המדינות החתומות על האמנה. בוועדה זו, ניתנה התייחסות נרחבת ל"נושאים מיוחדים של יישום נרחב", ובכלל זה הזכות לעבוד בקרב אוכלוסיות מיוחדות:<ref>Committee on economic, social and cultural rights- The right to work. United Nations </ref><blockquote>'''נשים:''' הוועדה הדגישה את הצורך במערכת הגנה מקיפה למאבק באפליה המגדרית ולהבטיח שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים ביחס לזכותם לעבודה, על ידי הבטחת שכר שווה עבור עבודה שוות ערך. בפרט, הריונות אינם יכולים להוות מכשול בפני תעסוקה, ואינם מהווים הצדקה לאובדן תעסוקה. </blockquote><blockquote>'''צעירים:''' הוועדה הדגישה שהעבודה הראשונה של אדם, מהווה הזדמנות להסתמכות עצמית כלכלית, ובמקרים רבים אמצעי למניעת עוני. לצעירים ובעיקר לצעירות, יש בדרך כלל קשיים גדולים במציאת תעסוקה ראשונית. יש לאמץ וליישם מדיניות לאומית, הנוגעת לחינוך הולם ולהכשרה מקצועית, כדי לקדם ולתמוך בגישה של הזדמנויות תעסוקה לצעירים.</blockquote><blockquote>'''ילדים:''' הוועדה הדגישה בעיקר הגנה מפני עבודה בכפייה וניצול של ילדים.</blockquote><blockquote>'''קשישים:''' הוועדה הדגישה את הצורך לנקוט צעדים למניעת אפליה על בסיס גיל בעבודה ובתעסוקה, על מנת לממש אפשרויות תעסוקה לקשישים המעוניינים לעבוד.</blockquote><blockquote>'''נכים:''' הוועדה גרסה כי "זכותו של כל אחד להזדמנות להתפרנס מעבודתו הנבחרת או מתקבלת בחופשיות" אינה מתממשת, כאשר ההזדמנות האמתית היחידה הפתוחה לעובדים נכים, היא לעבוד במתקנים "מוגנים" תחת תת -תנאים. עוד היא גרסה כי על המדינות החברות לנקוט צעדים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות, להבטיח ולשמור על תעסוקה הולמת ועל התקדמות בתחום התעסוקתי שלהם, ובכך להקל על השתלבותם בחברה.</blockquote><blockquote>'''מהגרים:''' הוועדה הדגישה את הצורך בתכניותבתוכניות פעולה לאומיות ושימוש באמצעי חקיקה, לקידום הזכות לעבוד בקרב מהגרי עבודה, על מנת לכבד ולקדם הזדמנות תעסוקתית לאוכלוסייה זו.</blockquote>

במהלך שנות ה-50 וה-60, הצטרפה ישראל לשורה ארוכה של אמנות בינלאומיות העוסקות בזכויות עובדים. חלק ניכר מהוראות האמנות אומצו בחקיקת העבודה הישראלית. בשנת 1991, הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966, והיא אחת האמנות הבסיסיות של האו"ם בתחום זכויות האדם עליה חתומות כ-150 מדינות. אמנה זו היא המגדירה באופן הרחב ביותר את הזכות לעבודה, לצד זכויות חברתיות וכלכליות אחרות. עם זאת, הוראות האמנה לא אומצו בחקיקה פנימית בישראל ולכן הן אינן מעוגנת בחוק יסוד ואין להן מעמד משפטי מחייב. בישראל קיימת חקיקת עבודה מפותחת, שמרביתה מבוססת על האמנות עליהן חתמה ישראל עד לשנות ה-70' המאוחרות.<ref name=":1">בוזגלו, נ' (2007). הזכות לעבודה בישראל – מבט משפטי ותקציבי. מרכז אדווה. http://adva.org/wp-content/uploads/2014/09/work-full.pdf </ref>

ביטוי חשוב להכרה בזכות לעבודה בישראל ניתן לראות בפסיקתו של בית הדין לעבודה במסגרת פרשת לוין, בה ציינה השופטת ברק כי "הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד... לעובד לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל".<ref>ע"ע  8 99/359 לוין נ' רשות השידור 407-408 </ref> בתוך כך, קיימים מספר פסקי דין משמעותיים נוספים, אשר מבליטים את המתחים והמורכבות הנוגעים לזכות לעבוד בישראל, בדגש על אוכלוסיות מיוחדות.

פס"ד דין בולט הינו פס"ד ליה נאידור נגד חברת החשמל, במסגרתו פתחה הנתבעת קורסים להכשרה מקצועית, ולא אפשרה לתובעת להשתתף בקורס, בטענה שאיננו מיועד לנשים. חברת החשמל נאלצה בהחלטת בית המשפט לפצות את התובעת.<ref>ס"ע 47986-07-10 -ליה נאידור נ' חברת חשמל </ref> דוגמה נוספת לחשיבות הזכות לעבוד למרות שאיננה מעוגנת בחוק באופן רשמי, ניתנת בפס"ד חושאן נגד מדגם ייעוץ ומחקר, בה לטענת התובע הוא הופלה ונפסל מקבלת משרה בשל מוגבלותו. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על הנתבעת לשלם לו פיצויים על אי קבלתו לעבודה.<ref>סע"ש 46240-06-13 חושאן נ' מדגם ייעוץ ומחקר.</ref>

בנוגע לאוכלוסייה מבוגרת, ניתן לראות בפס"ד קלנר נגד בית הדין הארצי לעבודה, את המגבלה של הזכות לעבוד. ד"ר קלנר רצה להתקבל לתפקיד רופא אחראי במנהל התעופה האזרחי, אך נדחה על ידי הגוף הציבורי. העתירה שהוגשה נדחתה על ידי בג"צץ, אם כי התקיימו דיונים מעמיקים והיא איננה נדחתה על הסף. בג"צץ גרס כי קיים היגיון בהסדר הפרישה הכרונולוגי וגיל הפרישה האחיד הנהוג במדינת ישראל ועל כן קיבל את טיעוני ההגנה מצד המדינה.<ref>בג"ץ 4487/06 ד"ר בנימין קלנר נ' בית הדין הארצי לעבודה </ref>

'''אכיפה בישראל:'''

* [[קרל מרקס]].

* [[סוציאל-דמוקרטיה]].

* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|חוק שוויון הזדמנויות בעבודה]].

* [[חופש ההתארגנות]].

* [[האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות]].

* [[חבר הלאומים]].

• בן ישראל, רות, דיני עבודה בישראל, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1989.

• [http://www.zavit.org.il/%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94/?gclid=CjwKCAiApJnRBRBlEiwAPTgmxEBYDdjEx9lENp0w5zXa_KTnN5s2Osna5B6McZH0U7Yd95dlDO_PERoCpbgQAvD_BwE בן נריה, א' (2017). לעבוד פחות, למען הסביבה. זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה.]

• [http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94 זכות לעבודה בישיבה. כל זכות.]

• [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001096858 מענית, חן (2016). "לא רק לקופאיות: על מי חל "חוק הזכות לעבודה בישיבה"?]. גלובס.

• [http://taubcenter.org.il/he/trends-in-the-labor-market/ קלוד, ב'. שרברמן, ק. (2017). מגמות בשוק העבודה]. מרכז טאוב – לחקר המדיניות החברתית בישראל.

• [https://www.youtube.com/channel/UCrlcu5KChYyHwXlIeD7oLUg International labour organization]. Youtube.

• [https://issues.tigweb.org/labour Labor right – globalization]. Talkingitglobal.