יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 1:
'''יחס הרזרבה''' הוא מונח ב[[מקרו כלכלה]] המתאר את היחס בין כמות הנכסים הנזילים (בעיקר [[מזומן|מזומנים]]) שבידי ה[[בנק]]ים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור. (כמות הכסף הרשום בחשבונות לקוחותיהם) יחס זה נתון לפיקוחו של [[הבנק המרכזי]] באותה המדינה, והוא ניתן לשינוי כחלק מה[[מדיניות מוניטרית|מדיניות המוניטרית]] של אותה המדינה.
מקובל כי התחייבויות הבנקים לציבור גבוהות בהרבה מכמות המזומנים שבידיהם. משמעות הדבר היא כי במקרה התאורטי בו כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את התחייבויות הבנק כלפיהם, יפשטו הבנקים רגל, אך משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי. יתר על כן,
[[הבנק המרכזי]] מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מרבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם, על מנת לשמור על סיכון אי נזילות הבנק נמוך דיו. קיים מנעד, ובצידו האחד יחס רזרבה של 1:1, אשר מונע לחלוטין את אפשרות קריסת בנק בשל בעיות נזילות, אך מצמצם דרמטית את כמות הכסף הזמינה להשקעות במדינה, ולחלופין יחס של 1:∞ אשר לא מגביל את הבנקים ומאפשר להם לחלק כסף ללא הגבלה, וללא קשר לכמות המזומנים בידיהם. מאחר שבממוצע, הבנקים מרוויחים מהלוואת כספים, יהיו הבנקים רווחיים יותר ככל שיחס הרזרבה יהיה גבוה יותר.
ע"פ פרסום של [[קרן המטבע הבינלאומית]] משנת 2011, במרבית המדינות קבוע יחס רזרבה. יש 8 מדינות בלבד בהן לא נקבע יחס רזרבה (אנגליה, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, מקסיקו, שוודיה, דנמרק, נורווגיה וכן הונג קונג, שאיננה מדינה)
| |||