נפוטיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית הדין הארצי לעבודה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 13:
מינוי צאצאים ומקורבים למשרות בכירות הוא הנוהג הרווח והמקובל בחברות פרטיות, שאחת המטרות העיקריות של מייסדיהן היא להעבירן לצאצאיהם. הנוהג לקדם קרובי משפחה וצאצאים בולט פחות בחברות ציבוריות, אך רווח בהן הנוהג לקדם חברים, בעלי רקע חברתי דומה, וכדומה.
 
ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] ב[[ישראל]] נאסר הנפוטיזם בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, ב[[פקודת העיריות]], בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח - 2007, בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז - 1977,{{הערה|ראה את יישום ההוראות לגבי מועצות מקומיות, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/18-3-2014.pdf ע"ע 4477-05-12, מדינת ישראל - אנואר עבד אלחמיד מטר ואח'; ביום 18.3.14.] בית הדין הרחיב את האיסור מכוחו של כלל אחר - האיסור על המצאות במצב של ניגוד עניינים, בשירות הציבורי.}} ולעתיםולעיתים אף מכוח נהלים פנימיים.{{הערה|1=לעניין נהלים פנימיים ופסילת מועמדותה של מתמחה במשפטים, מהתמחות בבית המשפט העליון, משום שאביה שימש כרשם של בית משפט השלום, ראה את פסק דינו של [[בית הדין הארצי לעבודה]], שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/17-7-2013b.pdf ע"ע 31756-01-12, מוראני מאיסאנה - מנהל בתי המשפט ואח'; ביום 17.7.2013].}} למרות כל זאת, דו"ח [[מבקר המדינה]] מצביע מזה שנים על העדפת קרובים בישראל.{{הערה|ד"ר דוד סיון, [http://www.faz.co.il/story_1617 נפוטיזם, עוד סיבה להפרטה], באתר "ארץ הצבי", 1 באוגוסט 2003}}{{הערה|{{nrg|שני מזרחי|המבקר: חמולות משפחתיות בחברות ציבוריות|660/748|19 בנובמבר 2007||}}}}{{הערה|1=יובל שוורץ, [http://www.npvnews.com/news_h.php?id=159 דו"ח מבקר המדינה: נפוטיזם בחברות ציבוריות], NPV,{{כ}} 19 בנובמבר 2007}}{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|הכל נשאר במשפחה: עובדים במשרדי הממשלה מפקחים על קרובי משפחתם|career/1.539626|6 במאי 2009}}}}
 
==ראו גם==