מחלת מנייר – הבדלי גרסאות

== שלבי המחלה: ==

=== הסחרחורת בלתי צפויה וההתקפים יכולים להיות קלים או חמורים, עלולים להמשך שעות עד ימים, ולעתיםולעיתים להיעלם אפילו למשך שנים. בזמן הסחרחורת החולה עלול לחוש בחילה, להקיא ולהזיע, ולעתיםולעיתים אף ליפול בשל ההפרעה בשווי המשקל. ההפרעה בשיווי המשקל עלולה לגרום גם לחוסר יציבות ולתחושת ציפה בזמן הליכה. ליקוי השמיעה לרוב ב[[תדר]]ים הנמוכים, בתחילת המחלה אופייני שהליקוי נעלם לאחר ההתקף, כלומר ליקוי שמיעה זמני, אולם במשך השנים השמיעה נפגעת באופן קבוע. לעתיםלעיתים סובלים החולים גם מ[[היפראקוזיס]] ותחושה של עוות הצלילים. אצל מרבית החולים מופיע גם טינטון בדרגות חומרה שונות. הטינטון נוטה להתגבר לפני התקף ועשוי לדעוך לאחריו. רבים מהחולים סובלים מ[[דיכאון]] תגובתי למחלה, ולעתיםולעיתים כולל הטיפול התומך במחלה גם כדורים נוגדי חרדה ודיכאון. לרוב המחלה מחמירה עם השנים אך מגיעה לשיא מסוים ואז הולכת ודועכת ועוברת מעצמה, אך מותירה נזק קבוע לשמיעה. ===

* '''טיפול תומך''': הטיפול מכוון לתסמינים של המחלה: טיפול תרופתי בסחרחורות בהקאות ובבחילות, [[פיזיותרפיה]] של מערכת שווי המשקל, טיפול ב[[טיניטוס]] וב[[היפראקוזיס]], התאמת [[מכשיר שמיעה|מכשירי שמיעה]] וגם לסובלים מחוסר יציבות וקשיי הליכה - ניתן להיעזר בהליכון, רולטור או מקל הליכה בעל ארבע רגליים ובמקרים קשים יותר - ניתן להיעזר בכיסא גלגלים, וטיפול פסיכולוגי תומך לפי הצורך. מאחר שמניחים שעודף נוזלים במערכת שווי המשקל גורם להתקפים, על החולים להקפיד על דיאטה דלת מלח, ולעתיםולעיתים הם מקבלים גם תרופות המפחיתות את כמות הנוזלים בגוף (diuretics). בנוסף עליהם להימנע כאמור מכל אותם חומרים שעלולים לגרום להתקף, כמו קפאין, אלכוהול ועישון. חולים רבים סובלים גם מ[[אלרגיה]], וחשוב לטפל באלרגיות במקביל, ואם ניתן על ידי חיסונים.

בשלב הראשון- ירידה בתדרים הנמוכים בעיקר, פיקיניג אודיוגרם סביבות תדר 2000 הרץ ויתכןוייתכן גם מרכיב הולכתי קל- עליה של 10 דיבי בשתי תדירויות רצופות.