לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא פשוט כל כך |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1וועד\2, לעיתים |
||
שורה 36:
==מבנה הספרים==
"לקוטי שיחות" הוא מאסף של שיחותיו של האדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון שנערכו על ידי צוות עורכים, ולאחר מכן עברו לעיונו ולהגהתו, בעת העריכה הוא הוסיף
מתכונת הוצאת השיחות הראשונה נועדה כדי לאפשר לתלמידי ישיבות חב"ד למסור דרשות בבתי-כנסת המבוססות על תורת הרבי כדי לפרסם אותן לקהל היהודי ב[[ארצות הברית]], לכן הכרכים הראשונים (א-ד) כוללים בעיקר דברי הגות ומחשבה בתוספת הוראות מעשיות לחיי היומיום, ונכתבו בסגנון פשוט וב[[יידיש]] מלאה, השפה המועדפת על קהל היעד באותה תקופה.
שורה 49:
השיחות נערכו לפי סדר פרשיות השבוע ולא על-פי נושאים. הן דנות בציטוטים תורניים וביאורם, כאשר העיקריים שבהם הם פסוקי התורה ו[[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]] או מדרשים עליהם, [[תלמוד בבלי]] ו[[משנה תורה להרמב"ם]].
בדרך כלל, פותחת השיחה במובאה התורנית, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה.
כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדויקים ומיישבים את העניין במלואו.
בשיחות העוסקות ב{{פירושון|פירוש רש"י}} מרבה הרבי לצטט פרשני רש"י אחרים ולדון בדבריהם לפני שיציע את פירושו שלו. באלו העוסקות ב[[תלמוד]], במיוחד ב[[רמב"ם]], מרבה הרבי להסתמך על דבריו של [[הרוגצ'ובי]]. בשיחות העוסקות במשמעויותיהם של חגים ומועדים פותח הרבי בדרך כלל באימרה או ציטוט של חמיו, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] או מנשיאי חב"ד הקודמים, כשמתוכה יבוא לביאור מהותו הפנימית של החג.
שורה 64:
העורכים בוועד היו הרבנים יעקב יהודה לייב אלטיין, [[יואל כהן]] ונחמן שפירא. במהלך השנים היו שותפים לעבודת העריכה הרב יהודה לייב שפירא, הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב דוד משה אולידורט, הרב אלימלך צוויבל ועוד{{הערה|קובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח] עמוד 22}}. מנהל הוועד בחלק מהשנים היה הרב זלמן חאנין. [[בית הדפוס]] של הוועד היה ממוקם במחלקת המשרדים של [[מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|בשנים [[תשל"ט]] עד [[2009]]}}.
בשל העובדה כי
==לקריאה נוספת==
| |||