הבדלים בין גרסאות בדף "ארמון סנסוסי"

נוספו 10 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
מ (←‏קישורים חיצוניים: קישורים פנימיים)
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
הארמון היה גם מקום מגוריו של המלך הפרוסי [[פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה|פרידריך וילהלם הרביעי]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. פרידריך העסיק את האדריכל [[לודוויג פרזיוס]] על מנת לבצע עבודות שיפוץ והרחבה בארמון, ואילו [[פרדיננד פון ארנים]] הופקד על שיפור מראה ה[[גן (נוי)|גנים]]. ככלל, העיר פוטסדאם וארמונותיה (בהם סנסוסי) היו מקום מגורים מועדף על [[שושלת|משפחת המלוכה]] הגרמנית עד נפילתו של [[בית הוהנצולרן]] ב-[[1918]].
 
הארמון נבנה כ[[וילה|ווילה]] חד-קומתית בעלת עשרה חדרים עיקריים, והוקם בראש [[גבעה|גבעת]] [[טרסה|טרסות]] השוכנת במרכז הפארק. השפעת טעמו האישי של פרידריך הגדול על עיצובו וקישוטו הייתה כה גדולה עד כדי כך שה[[סגנונות באדריכלות|סגנון האדריכלי]] של הארמון מכונה "רוקוקו פרידריכיאני", ויחסו של המלך לארמון היה כה עז שהוא הביע את משאלתו [[קבורה|להיקבר]] במקום. מיקומו של סנסוסי מעל [[כרם]] רחב ידיים משקף את האידאלהאידיאל הקדם-[[רומנטיקה|רומנטי]] של הרמוניה ושילוב בין ה[[אדם]] ל[[טבע]] – נוף טבעי המסודר בקפידה בידיו של האדם.
 
==היסטוריה==
 
===תקופת פרידריך הגדול===
המיקום והמבנה של סנסוסי מעל ה[[כרם|כרמים]] משקפים את האידאלהאידיאל הקדם-[[רומנטיקה|רומנטי]] ואת השילוב בין [[אדם]] ל[[טבע]], בנוף שתוכנן על ידי האדם. עם זאת, לייצור ה[[יין]] יש תפקיד משני בלבד בתכנון הארמון ו[[גן תענוגות|גן התענוגות]]. ה[[גבעה]] שעליה בנה פרידריך הגדול את [[טרסה|טרסות]] הכרמים שלו תוכננה להיות מוקד האתר, והוא החליט לבנות בראשה ארמון קטן שאותו כינה "ארמון הכרם הקטן שלי".{{הערה|[http://www.potsdam-tour.co.uk/potsdam_tourist_sights/info-11.htm ארמון סנסוסי] באתר פוטסדאם מלמעלה}} פרידריך רצה לנוח ללא דאגות ולעסוק ב[[תחביב]]יו ה[[אמנות]]יים בארמון, הנמצא בלב נוף טבע [[כפר]]י. מסיבה זו אמור היה הארמון לשמש את פרידריך ואורחיו רק במהלך חודשי הקיץ - מסוף אפריל עד תחילת אוקטובר.
 
פרידריך הורה לבנות את [[הארמון החדש]] עשרים שנה לאחר הקמת סנסוסי, והחליט למקמו במערב הפארק. גם ארמון זה היה בנוי בסגנון הבארוק, אך הוא היה גדול יותר מסנסוסי, מנוגד ל[[אתוס]] המעצב שלו כמקום מנוחה, ונועד להפגין את [[עוצמה פוליטית|עוצמתו]] של פרידריך כלפי העולם. עיצובו של הארמון נועד גם להדגים כי יכולותיה של [[פרוסיה]] עודן קיימות חרף הנזקים הכבדים שספגה ב[[מלחמת שבע השנים]], שהסתיימה זמן קצר לפני כן.{{הערה|שם=spsg1661|1=[http://www.spsg.de/index.php?id=1661 הארמון החדש] באתר קרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג}} פרידריך אף אמר על המבנה החדש כי הוא נועד למטרות ראווה.{{הערה|[http://www.spsg.de/index_4707_de.html Die Restaurierung des Unteren Fürstenquartiers im Neuen Palais], קרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג, 12 בספטמבר 2007{{קישור שבור|9 במרץ 2017}}}}
החלק המרכזי של סנסוסי הוא [[אנפילדה]] חד-קומתית צרה הכוללת עשרה חדרים, מעבר שירות וחדרי צוות בחלק האחורי. ב-[[1745]] הכין פרידריך ציור חובבני של הארמון, ובכך הדגים כי קנובלסדורף היה יותר [[שרטוט טכני|משרטט טכני]] מאשר אדריכל. נראה כי פרידריך לא הסכים לקבל הצעות לשינויים בתוכניתו המקורית, וסירב להצעת האדריכל לבנות קומה שהיא חצי-מרתף, שהייתה מקצרת את המרחק בין חדרי השירות לחדרים הראשיים וגורמת להצבתם על פני [[פיאנו נובילה]] מוגבהת. פעולה זו הייתה אמורה להקנות לארמון מראה מרשים יותר ואף להפחית את הסיכוי לבעיות הקשורות ב[[לחות]] וב[[טחב]]. ואולם, כאמור, פרידריך רצה שהמקום יהיה אינטימי ונוח. כך, למשל, במקום לבנות מדרגות רבות, הוא רצה שתהיה כניסה ישירה מהגנים לארמון. הוא גם עמד על כך שהבנייה תהיה בגובה פני ה[[קרקע]]. אחת הדרישות הקבועות של פרידריך הייתה שיהיה קשר הדוק בין הסגנון והסביבה הטבעית. החדרים הראשיים, המוארים על ידי [[חלון|חלונות]] גבוהים וצרים, פונים דרומה לכיוון גני הכרמים; החזית הצפונית היא חזית הכניסה לארמון, שבה הוקמה [[חצר הכבוד|חצר כבוד]] חצי מעגלית באמצעות שני מקטעים של [[אכסדרה|אכסדראות]] ב[[סגנון קורינתי]].
 
היו מספר סיבות שבעטיין בחר פרידריך הגדול לבנות את סנסוסי בסגנון ה[[רוקוקו]]. הסגנון הקליל התאים במדויק לדרישותיו של פרידריך שהמקום יהיה מקום נופש. סגנון הרוקוקו הופיע ב[[צרפת]] בתחילת [[המאה ה-18]] כהמשך לסגנון הבארוק, אך בניגוד לקודמו היה מאופיין בחוסר הנוקשות שלו. המוטיבים הבולטים ברוקוקו עסקו בחיי ה[[פנאי]] ה[[אצולה|אריסטוקרטיים]] וברומנטיקה של אותה תקופה, וזאת במקום ה[[קרב]]ות העזים ודמויות דתיות. ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים נוגעים גם בנושאי חוץ וטבע, דבר שהתאים לאידאללאידיאל ההרמוניה בין המבנה לבין הטבע. הארמון הושלם באופן שאותו חזה פרידריך הגדול בשרטוטיו המוקדמים.
 
הארמון הוא מבנה מרכזי אחד בעל שני אגפים. הבניין משתרע על פני רוב הטרסה העליונה, והמראה האחיד של חזיתו נפסק על ידי [[קשת (מבנה)|קשת]] מרכזית, שמעליה מתנשאת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] אשר עליה חרוט שם הארמון באותיות מצופות [[ברונזה]]. חזית הגן של שני האגפים ניצבת מול שתי [[שדרה|שדרות]] סימטריות של [[עץ|עצים]], המסתיימות כל אחת בסככה משורגת שבה קישוטים [[זהב|מוזהבים]].
החדרים העיקריים בסגנון הבארוק, כולל חדרי השינה, נמצאים ב[[פיאנו נובילה]], שבסנסוסי הייתה קומת הקרקע לפי החלטתו של פרידריך. לאגפים המשניים יש קומות עליונות, והחלק המרכזי ששימש את המלכים תפס את כל גובהו של המבנה. הנוחות הייתה מרכיב חשוב במתאר של החדרים. הארמון ביטא גישה עדכנית לאותה התקופה באדריכלות הצרפתית, באמצעות חדריו שניצבו בשני טורים זה מול זה. החדרים הראשיים פנו לכיוון הדרום ואל הגן, וחדרי המשרתים בטור האחורי פנו לכיוון צפון. החדרים בכל טור חוברו זה אל זה באמצעות דלתות. הם נבנו בצורת אנפילדה, כך שניתן להעריך את כל אורכו הפנימי של הארמון במבט אחד.
 
פרידריך הגדול הכין שרטוטים שבהם תיאר את הקישוטים והמראה שביקש, ואלו פורשו על ידי אמנים כגון [[יוהאן אוגוסט נאהל]], אשר יצרו את חפצי האמנות וקישטו את החדרים בסגנון ה[[רוקוקו]]. פרידריך לא הקדיש תשומת לב רבה ל[[כללי נימוסים והליכות|כללי הנימוסים וההליכות]], ורצה להיות מוקף בחפצי אמנות בעלי יופי רב. הוא ארגן את חדריו הפרטיים לפי טעמו וצרכיו האישיים, ולעתיםולעיתים התעלם מהמנהגים האופנתיים שרווחו באותה תקופה. הפעולות הללו הולידו את המונח "רוקוקו פרידריכיאני".
 
אזור הכניסה המרכזי, המורכב משתי [[מבואה|מבואות]] – "אולם הכניסה" ו"אולם השיש" – נמצא במרכז המבנה הראשי, ושימש כחדרי התכנסות עבור אורחים ואנשי חצר המלך. החדרים הסמוכים לאולם השיש הופכים בהדרגה ליותר אינטימיים, כפי שהיה מקובל במסורת הבארוקית של חדרים רשמיים. באופן זה היה אולם השיש לחדר קבלת האורחים הראשי מתחת לכיפה המרכזית. חמישה חדרי אורחים נבנו בכיוון מערב מאולם השיש. חדריו הפרטיים של המלך נבנו בצד המזרחי, וכללו חדר קבלת קהל, חדר [[מוזיקה]], חדר עבודה, חדר שינה, [[ספרייה]] וגלריה ארוכה בקצה הצפוני.
'''החדרים החדשים'''{{הערה|1=[http://www.spsg.de/index.php?id=42 החדרים החדשים] באתר קרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג{{קישור שבור|9 במרץ 2017}}}} (Neue Kammern) נבנו בהוראתו של פרידריך הגדול בין [[1771]] ל-[[1775]]. המבנה, השוכן מערבית לארמון, משלים את גלריית התמונות השוכנת מזרחית לארמון, כך ששני המבנים מאגפים את ארמון הקיץ. החדרים החליפו את חממת התפוזים, שנבנתה באותו מיקום ב-1745 לפי תוכניות של פון קנובלסדורף והכילה את ה[[עציץ|עציצים]] של הגנים המדורגים בחורף. השריד הבולט ביותר לייעודו המקורי של המבנה כחממת תפוזים הוא כבשי אבן שבהם היו תעלות מים.
 
פרידריך הורה לאדריכל גאורג כריסטיאן אונגר לבצע את עבודות ההמרה. הרכיבים הבסיסיים של הבניין נותרו כפי שהיו, בנוסף לגודלו ולדלתות הצרפתיות שהתנשאו עד לתקרה. אחד השינויים הבולטים היה הוספת כיפת קופולה במרכז הגג. הדמיון בין המראה של החדרים החדשים לזה של הגלריה כה גדול עד כדי כך שלעתיםשלעיתים טועים בהבחנה ביניהם. השינוי המהותי יותר היה בתוך המבנה, שבו הוקמו שבעה חדרי אורחים ושני [[חדר נשפים|אולמות נשפים]]. המבנה עוצב מחדש בסגנון הרוקוקו הפרידריכיאני, על אף שהקלאסיציזם הלך ותפס את מקומו כסגנון הרווח באותה תקופה. חדרי האורחים קושטו בארונות שהעץ המצופה שלהם כיסה את כל הקיר. הציורים שניתלו בחדרים מתארים סצנות מפוטסדאם הנוגעות להשפעתו של פרידריך הגדול על הסגנון האדריכלי של העיר.
 
במרכז המבנה, מתחת לקופולה, נבנה החדר הגדול ביותר שכונה "חדר ישפה". קירות אולם הנשפים הזה קושטו בפאר רב עם [[ישפה]] אדומה ושיש מ[[שלזיה]]. גם הרצפה כוללת את הצבעים הללו. ציור התקרה, המתאר את ונוס ובנות הלוויה שלה, צויר ב-[[1774]] על ידי יוהאן כריסטוף פריש. ברקע של הישפה שובצו אריחים מעץ.