היסטוריה של אירופה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איזו טעות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 136:
====הפלישות הוויקינגיות====
[[קובץ:Viking Expansion He.svg|שמאל|ממוזער|250px|התפשטות הוויקינגים]]
בין השנים 773–1066 פשטו לוחמים וסוחרים [[ויקינגים]], שהגיעו מאזור [[סקנדינביה]], על חלקים רבים מאירופה. הם נודעו בעיקר בזכות היכולות הימיות שלהם ובפרט [[כלי שיט|כלי השיט]] המתקדמים. תחילה הפשיטות היו קצרות וכללו בעיקר ביזה
לפלישות היו מספר סיבות, וביניהן עוני של ארץ מוצאם, [[פיצוץ אוכלוסין]] וחיכוכים פנימיים. הפולשים הגיעו ברובם משלושה מחוזות עיקריים, [[נורווגיה]], [[שוודיה]] ו[[דנמרק]]. הוויקינגים הנורווגים הפליגו מערבה אל עבר איסלנד, גרינלנד ואף לאמריקה הצפונית; השוודים ([[ורנגים]]) הפליגו דרך [[הים הבאלטי]] אל עבר ארצות אירופה המזרחיות, ואחר כך גם לעבר [[הים השחור]] ועד לקיסרות הביזנטית. הדנים ([[נורמנים]]) כבשו את חלקה הצפוני של צרפת הידוע כיום בשם [[נורמנדי]], ממנו התפשטו גם לאיטליה ובמאה ה-11 ניסו גם לכבוש את אנגליה.
שורה 188:
[[קובץ:Inquisição.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כופר נשרף על מוקד]]
ההגמוניה של הכנסייה הקתולית באירופה פתחה את הדלת להשלטת השקפת עולמה הדתית על היבשת. לצורך כך הוקמה ה[[אינקוויזיציה]] שהחלה את פועלה במאה ה-12. האינקוויזיטורים תרו ברחבי היבשת ורדפו כופרים ונוצרים שהטיפו לעבודת האל בצורה שונה מההטפה הקתולית. השלטון החילוני שיתף פעולה עם מעשים אלה ו[[אוטו דה פה]] היה למחזה נפוץ למדי ביבשת. מלבד רדיפת הכופרים וה[[מינות (נצרות)|מינות]] הנוצרית, רדפה האינקוויזציה גם את היהודים. משפטי ראווה גדולים נערכו ברחבי היבשת
מלבד רדיפות ממוסדות של הכנסייה על ידי האינקוויזיציה נערכו פוגרומים רבים נגד יהודים. חלקם נערכו על ידי המוני העם כחלק מהשתתפותם במסעי הצלב. [[גזירות תתנ"ו]] הן אחת הדוגמאות הבולטות לאירועים אלה. הרדיפה נעשתה מטעמים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] מובהקים. לפעמים, שלטונות המדינה שיתפו פעולה עם הפורעים ואף גירשו כליל את היהודים מארצם.
שורה 299:
עם תחילת המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 החל מעבר בכלכלת בריטניה, מכלכלה המבוססת על כוח עבודה ידני ועל בהמות עבודה לכלכלה המבוססת על ייצור על ידי מכונות. המהפכה החלה עם המיכון של תעשיית ה[[טקסטיל]], פיתוח טכניקות חדשות בתהליך ייצור הברזל, והגברת השימוש בפחם מזוקק. הרחבת המסחר התאפשרה עם פיתוחן של [[תעלה|תעלות]], דרכים משופרות ומסילות [[רכבת]]. פיתוחו של [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] המופעל בעיקר על ידי פחם, הרחבת השימוש בגלגלי מים ובמכונות תעשייתיות (בעיקר בתעשיית הטקסטיל) חיזקו את השינוי הדרמטי בעליית יכולת הייצור.{{הערה|1=Business and Economics. ''Leading Issues in Economic Development'', Oxford University Press US. {{ISBN|0-19-511589-9}} [http://books.google.com/books?ie=UTF-8&vid=ISBN0195115899&id=CX9kBaVx4JkC&pg=PA98&lpg=PA98&sig=V0eO27c7koD8rrIV2EKv6-guB5s Read it]}} הפיתוח של כלים העשויים ממתכת בשני העשורים הראשונים של המאה ה-19 סייע בייצורן של עוד מכונות ייצור לסוגי תעשייה אחרים. ההשפעה על הכלכלה הבריטית התפשטה במהרה לכל רחבי אירופה וצפון אמריקה במהלך המאה ה-19, ובסופו של דבר הגיעה כמעט אל כל העולם.
השפעתה של המהפכה התעשייתית על החברה האנושית הייתה עצומה.{{הערה|1=Russell Brown, Lester. ''Eco-Economy'', James & James / Earthscan. {{ISBN|1-85383-904-3}} [http://books.google.com/books?ie=UTF-8&vid=ISBN1853839043&id=5aCyfUsHM6kC&pg=PA93&lpg=PA93&sig=1dsUat9P_-9dWWVRMpPt1udT8DQ Read it]}} היא דחקה את המבנה החברתי הישן - אצולה, כמורה ובני המעמד השלישי - לטובת מבנה חדש בן שני מעמדות: [[בורגנות|הבורגנים]] ו[[מעמד הפועלים]] (פרולטריון) במונחים של מבנה חברתי, המהפכה התעשייתית הייתה למעשה ניצחונו של מעמד הביניים של תעשיינים ואנשי עסקים (הבורגנים) על האצולה בעלת הקרקעות ובני המעמד הגבוה. אנשי עמל פשוטים מצאו הזדמנויות רבות יותר לתעסוקה במפעלים החדשים, אך עבודה זו הייתה,
=== המהפכה הצרפתית ===
שורה 378:
התפשטותן של המצאות חדשות הביאה לחיזוק נוסף של אמון הציבור ולגל נוסף של אופטימיות ברחבי היבשת, אך התברר כי כל הסימנים לשלווה היורדת על היבשת העייפה ממלחמות התגלו כמטעים באופן טראגי. כלכלתן של מדינות המערב התרסקה עם [[קריסת וול סטריט 1929|התרסקות הבורסה לניירות ערך]] ([[וול סטריט]]) ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], לא הייתה מדינה אחת ברחבי אירופה שלא הושפעה קשות מהתרסקות הכלכלה האמריקנית.
במדינות הדמוקרטיות החדשות שנולדו לאחר מלחמת העולם הראשונה הפגיעה הייתה הקשה ביותר, גורמים קיצוניים התחזקו וגלי הפגנות נגד הממשלה שטפו את המדינה, השיטה הדמוקרטית שעדיין הייתה זרה לרוב האזרחים ולא נטמעה לחלוטין בתודעה, הביאה למחשבה
לעומתן, בגרמניה (החל משנת 1933), איטליה ורוסיה פעלה מערכת שלטונית ששלטה על האזרחים בריכוזיות ואף באלימות. הארגון מחדש של הכלכלה ברוסיה בידי סטלין, הביא לסבל ומצוקה בל יתואר לאוכלוסייה, [[תוכנית חומש (ברית המועצות)|תוכנית החומש]] שהופעלה ברוסיה באותן השנים וזכתה להערכה בידי מדינות המערב, הונעה בדמם של מיליוני אזרחים שהוקרבו על מזבח מכונת התעשייה הרוסית. בגרמניה, בה הכה המשבר הכלכלי בצורה הקשה ביותר, איבדה רפובליקת ויימאר את אמון התושבים שהעלו את [[המפלגה הנציונל-סוציאליסטית]] בראשותו של [[אדולף היטלר]] לשלטון, לא עבר זמן רב והנאצים תפסו את מושכות השלטון במדינה וחיסלו בברוטליות כל ניסיון התנגדות לשלטונם, ובאותו הזמן החלו בתוכנית חימוש מחדש שעזרה להקטין את הנזקים שנגרמו לכלכלת גרמניה בעת המשבר הכלכלי. עם תום המשבר הכלכלי מצאה את עצמה יבשת אירופה עם שלושה משטרים פאשיסטיים במדינות מרכזיות: איטליה (1922), גרמניה (1933) וספרד (לאחר [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת אזרחים]] שהסתיימה בשנת 1939).
| |||