משטר צ'יף – הבדלי גרסאות

הצ'יף מרכז בידיו סמכויות המאפשרות לו לאחד את כל נתיניו בכל נושא ובכל עת. הצ'יף חולש גם על פעילותם הכלכלית של נתיניו, כך שמשטרי הצ'יף משמשים לרוב כמכשיר הקצאה מחדש של משאבים בחברה. משטר כלכלי זה נקרא '''חלוקה מחדש''', במסגרתו הצ'יפים נהנים משליטה על עודפי סחורות ולעתיםולעיתים אפילו שליטה בכוח העבודה של קהילותיהם. כך לדוגמה, הם יכולים לדרוש מ[[חקלאות|חקלאים]] מכסות אורז ולחלקן לקהילה כולה. באורח דומה הם עשויים גם לגייס עובדים להקמת [[ארמון|ארמונות]] ו[[מקדש|מקדשים]]. עודפי יצור אלה, שנצברו במהלך הזמן, משמשים כקופות של משאבים, ומתורגמים לעוצמה פוליטית המאפשרת גיוס של תומכים רבים לצ'יף העליון. במידה וכמות המשאבים הנצברים הייתה גדולה מספיק, יכול הצ'יף העליון לספק את צורכיהם של כל תומכיו דרך קבע, ולשמור כי יפעלו למענו וידכאו את כל ההתנגדות לו. הצ'יף עשוי לצבור נכסים אישיים רבים - שטחי קרקע, עדרי בקר ואוצרות של חפצי מותרות - כאמצעי לביסוס שלטונו, ובמותו להעבירם ליורשיו. המשפחות המדורגות בראש הסולם החברתי עשויות גם הן לנהוג כמו הצ'יף ולהשתמש בנכסיהן כראיה לעמדתם הבכירה.

משטרי הצ'יפים ברחבי העולם היו, לרוב, רעועים, וזאת מכיוון שהצ'יפים הנמוכים ניסו לכבוש את מקומם של הצ'יפים הגבוהים מהם. כך למשל, באיי [[הוואי]] הטרום קולוניאלית, המלחמות שימשו דרך מקובלת להשיג שטחים ולשמירת השלטון. צ'יפים גדולים יצאו למסעות כיבושים במאמץ להפוך לצ'יף העליון של האיים. כאשר צ'יף אחד כבש את שטחו של משנהו, המנוצח ואנשיו היו מאבדים כל רכושם ולעתיםולעיתים קרובות גם מקפחים את חייהם. הצ'יף החדש, המנצח, התחיל במינוי של תומכיו לתפקידים פוליטיים בכירים. עובדה זו שיבשה כמעט לחלוטין את רציפותם של המנגנונים המנהליים והדתיים באזור.