הצומח הים-תיכוני בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וולנד (שיחה | תרומות)
מ ←‏התפתחות חברת הצומח: תיקון כיתוב תמונה - צולמה בעין פיק, כלומר בגולן, לא בגליל.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 47:
ההשפעה הישירה מתבאת בריבוי צמחים המועילים לאדם, העברתם ממקום למקום באותו אזור [[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]], ו[[יבוא]] צמחים [[מין גר|גרים]] מאזורים אחרים לגמרי - [[מין פולש|מינים פולשים]].
 
ההשפעה העקיפה מתבטאת בבירוא צמחייה מקומית, דבר המאפשר כניסה של צמחים ממקומות אחרים. יבוא זרעים ממקומות רחוקים גורם לעתיםלעיתים להתפשטות זרעים של צמחים שהתערבו בהם. נטישת השטחים החקלאיים, גורמת להתפשטות [[צמחי באשה]]. הרס הצמחייה המקומית גורם לעתיםלעיתים להגברה של סחיפת קרקע על ידי מים, שינוי צורתם של אגני ניקוז, הפחתת כמות המים הנספגת בקרקע, ויצירת [[בית גידול|בתי גידול]] יבשים יחסית לתנאי האקלים.
 
====כריתה====
מלבד היותה הגורם המרכזי בשינויים הנגרמים עקב בירוא לשם חקלאות, גורמת הכריתה לשינוי בכֵהות הקרקע, עלייה בקרינה החוזרת, והפחתה בהתחממות האדמה, המגיעה לעתיםלעיתים עד כדי שינוי של ממש באקלים המקומי. תוצאות אלו עלולות להיגרם גם על ידי הרעייה, אך הן משמעותיות ביותר בכריתה רחבת היקף.
 
====מינים פולשים====
מינים רבים של צמחים ובעלי חיים הנפוצים ברחבי העולם, חלקם כאוכלוסיות טבעיות וחלקם מינים מבויתים על ידי האדם, הובאו לישראל באמצעות האדם, אם בכוונה ואם במקרה. חלק מהמינים הנ"ל הצליחו להתבסס ולעתיםולעיתים אף להתפשט תוך כדי דחיקת החי והצומח המקומי. אלו האחרונים מכונים [[מין פולש|מינים פולשים]]. למינים פולשים מסוימים ישנה השפעה הרסנית על הסביבה הטבעית אליה הם פולשים, והם נחשבים לאיום חמור על [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]].
 
==התפתחות חברת הצומח==
שורה 69:
ברוב אזורי הארץ הבתה היא שלב מוקדם בטור הסוקצסיוני. במקומות מסוימים, בהם אין האקלים מתאים להתפתחות הצומח לשלב הבא בטור, שם מהווה הבתה את חברת הקלימקס. מקומות כאלה הם [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]] - בשולי [[מדבר יהודה]] ומדבר שומרון, ומורדות הר החרמון. באזור ספר המדבר שולטת חברה הנקראת '''בתת ספר''' - שם שולטים צמחים שמוצאם ים-תיכוני, איראנו-טורני וסהרו-ערבי גם יחד. במורדות החרמון שולטת צורה הנקראת '''בתה כרקוצית''' (כר-קוצית. או '''טרגקנטית''' - על שמו של מין ממיני ה[[קדד]] הנפוצים בחברה זו), בה שולטים צמחים היוצרים כרים עגולים וקוצניים - צורה העוזרת להם להתמודד עם הקור והיובש - בה נפוצים סירה קוצנית, [[קדד מאדים]], ו[[כרבולת מקרינה]].
 
לעתיםלעיתים תבוא לפני הבתה תצורה הנקראת [[בתה עשבונית]], בה שולטים בעיקר צמחים עשבוניים כמו [[דגניים]], [[גאופיטים]] שונים, [[המיקריפטופיט]]ים (צמחים שניצן ההתחדשות שלהם קבור בקרקע), וצמחי שושנת.
בחבל הים-תיכוני תצורה זו אינה חברת הקלימקס, ותמיד תתפתח לבתה.
[[קובץ:Ein Fiq, Golan Heights - 20040223-03.jpg|ממוזער|שמאל|250px|'''גריגה''' באזור הגולן]]
שורה 78:
[[גריגה|גָּרִיגָה]] (בעברית: שׂוּחַ) היא צורה בה שולטים [[שיח (צמח)|שיח]]ים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים השולטים בגריגה הם [[שלהבית דביקה]], [[לוטם (צמח)|לוטם]], [[מרווה משולשת]], [[קידה שעירה]] ו[[אשחר ארצישראלי]].
 
הגריגה היא לעתיםלעיתים חברת קלימקס, בעיקר באזורים הסמוכים לספר, בין בספר המדבר ובין בספר האזור ההררי בחרמון. במקומות בהם ממשיכה חברת הצומח להתפתח, מתחילים להתפתח [[עץ|עצי]] החורש, כבר בשלב הגריגה, ולכן המעבר מצורת הגריגה לצורת החורש הדרגתית, וקשה להגדיר את נקודת המעבר המדויקת.
 
===חורש===
שורה 88:
תצורה זו, היא התצורה הנפוצה ביותר בארץ והינה חברת הקלימקס באזורים הצחיחים יחסית בחבל הים-תיכוני. במקומות לחים יותר, יכולה תאורטית הצמחייה לעבור לשלב היער.
 
תצורה דומה, היא תצורת ה'''חורש הפתוח''' - גם בתצורה זו צומחים עצים שיחים ומטפסים, אלא שהם מפוזרים בשטח. תצורה זו גם היא לעתיםלעיתים תצורת הקלימקס, בעיקר באזורים צחיחים.
 
===יער===
שורה 101:
תצורה אחרת של יער היא תצורת ה'''יער הפתוח'''. בתצורה זו גדלים העצים הגדולים ברווחים ניכרים, כשביניהם צמחים עשבוניים. לתצורה זו אופייניות חברת ה[[אשחר ארצישראלי]] וה[[עוזרר קוצני|עוזרר הקוצני]], סמוך לספר המדבר, וחברת ה[[ערער]] בספר האזור ההררי של החרמון. במקומות אלו מהווה היער הפתוח את חברת הקלימקס.
 
לעתיםלעיתים יבוא היער הפתוח באזורים אחרים כשלב מקדים לחורש, שם שולטות חברת [[שיזף מצוי]] ו[[שיזף קוצני]], חברת [[חרוב]] ו[[אלת המסטיק]] וחברת אלון התולע והלבנה הרפואי.
 
==ראו גם==