תחקיר עיתונאי – הבדלי גרסאות

העיתונאי החוקר איננו חוקר [[משטרה|משטרתי]], ואינו יכול להגיע לאיסוף ממצאים כמוהו. יכולתו לאסוף פרטים בדרך כלל מוגבלת. מסקנותיו מהתחקיר, כפי שהן מוצגות על ידיו, יכולות להביא לחקירה נרחבת של הנושא על ידי גורמים המוסמכים לאסוף פרטים נוספים, לתקן את המצב הקיים ובמידת הצורך לשנות נהלים, לפטר אנשים או להביא להעמדתם לדין.

 

 

תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת [[ווטרגייט]] ב[[ארצות הברית]] נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים [[בוב וודוורד]] ו[[קארל ברנסטין]]. ב[[ישראל]] הובילו תחקירים עיתונאיים לחשיפות פרשיות שחיתות (כמו [[פרשת האי היווני]] והחקירה בענייניו של [[אריה דרעי]]), לחקירת אירועים צבאיים, לגילויים על מחדלים ב[[בית חולים|בתי חולים]], ועוד.

עבודות התחקיר העיתונאי הן תחום פורה ב[[עיתונאות]]. עיתונים יומיים מקדישים להן מקום נרחב, וב[[טלוויזיה]] קיימות תוכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים שנועדו לחשוף מסקנות של תופעות ואירועים. מקצתם: "[[כלבוטק]]" של [[רפי גינת]], "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" של [[אילנה דיין]], "[[שומר מסך (תוכנית טלוויזיה)|שומר מסך]]" של [[אמנון לוי]] ו"[[המקור (תוכנית תחקירים)|המקור]]" של [[רביב דרוקר]] ו[[ברוך קרא]]. קיימים אף ארגוני תחקירים כגון [[פרופבליקה]] ה[[ניו-יורק]]י, המבצע תחקירים לתועלת הציבור ומעבירם לפרסום בתוכניות תחקירים, בעיתונים ובאתרי חדשות.

 

 

חלוצה בתחום העיתונאות החוקרת וממציאת הטכניקה של כתבת תחקיר בזהות שאולה הייתה העיתונאית [[נלי בליי]].

 

 

==קישורים חיצוניים==