נרקולפסיה – הבדלי גרסאות

'''נרקולפסיה''' (ב[[עברית]]: '''נִרְדָּמוּת'''; ב[[אנגלית]]: '''Narcolepsy''') היא [[הפרעה נוירולוגית]] כרונית, ללא קשר ל[[מחלות נפש]] או בעיות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]], הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של ה[[מוח]] לווסת את מחזורי ה[[שינה]] והערות.{{הערה|1=[http://www.ninds.nih.gov/disorders/narcolepsy/narcolepsy.htm Narcolepsy Information Page: National Institute of Neurological Disorders and Stroke (NINDS)]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} אנשים עם נרקולפסיה חווים לעתיםלעיתים קרובות הפרעות בשנת הלילה, ודפוסי שינה לא נורמליים במהלך שעות היום.

המאפיין העיקרי אם כן של הנרקולפסיה הוא '''עייפות מופרזת בשעות היום''' (EDS - excessive day time sleeping) גם לאחר שנת לילה מספקת. אדם נרקולפטי צפוי להיות מנומנם, להירדם או להיות מאוד עייף במהלך שעות היום, לעתיםלעיתים קרובות בזמנים ובמקומות שאינם הולמים. אולם אין הם ישנים יתר על המידה, הסיבה לכך היא שאדם נרקולפטי אינו מסוגל לחוות את השינה העמוקה והבריאה אשר אנשים בריאים חווים. למעשה, נרקולפטים חיים את חייהם במצב מתמיד של חוסר שינה קיצוני. תנומות במהלך היום עלולות להתרחש בהפתעה, ובלתי ניתן לעמוד בפניהם מבחינה פיזית. תנומות אלה יכולות להתרחש מספר פעמים ביום והן בדרך כלל מרעננות, אולם למספר שעות בלבד לכל היותר. בהיעדר סימפטומים "דרמטיים" ובולטים אחרים, עייפות מופרזת בשעות היום (EDS) יכולה להתבטא באופן שמאפשר אורח חיים נורמלי ברמה כלשהי. נרקולפטים רבים מתרגלים למצב חוסר השינה עד שאין שמים לב עד כמה יוצא דופן מצבם.

'''קטפלקסיה''' היא מצב אפיזודי המתבטא באובדן [[טונוס|טונוס שרירים]], הנע בין חולשה קלה כגון רפיון בצוואר או ברכיים, שרירי פנים רפויים, חולשת ברכיים (המכונה לעתיםלעיתים קרובות "קריסת ברך"),{{הערה|1={{cite web|url=http://med.stanford.edu/school/Psychiatry/narcolepsy/symptoms.html |title=Stanford: Narcolepsy Symptoms|publisher=med.stanford.edu |date= |accessdate=2012-05-24}}}} חוסר יכולת לדבר באופן ברור ועד לקריסת גוף מלאה.{{הערה|שם=taumed}} התקפים בדרך כלל מעוררים על ידי תגובות רגשיות פתאומיות כגון [[צחוק]], [[כעס]], [[הפתעה]] או [[פחד]] ועשויים להימשך בין מספר שניות למספר דקות. במקרים מסוימים, קטפלקסיה עשויה להיות דומה להתקפים [[אפילפסיה|אפילפטיים]].{{הערה|שם=taumed|1=http://www.taumed.com/content/adam/browse.jsp?pid=10&cid=000098}} בדרך כלל, בזמן ההתקף יכולת ה[[דיבור]] נפגמת, ה[[ראייה]] נפגעת (לדוגמה: ראייה כפולה או חוסר היכולת להתמקד). מנגד, חוש ה[[שמיעה]] ו[[ערפול וחוסר הכרה|מצב ההכרה]] נשארים ברמת תפקוד גבוהה. ישנן עדויות על חוויית חושים מוגברים של [[טעם]] ו[[חוש הריח|ריח]].{{הערה|1={{cite web|title=Narcolepsy|url=http://medlibrary.org/medwiki/Narcolepsy}}}} לקטפלקסיה השפעה נפשית על חולי הנרקולפסיה. חוסר האונים ורתיעה מפני תגובות אפשריות מביאים חולים רבים לידי חרדה והימנעות מקרבתם של אנשים או מצבים שעלולים לעורר התקף.

'''שיתוק שינה''' הוא חוסר יכולת זמנית לדבר או לזוז כאשר מתעוררים (או בתדירות נמוכה יותר, כאשר נרדמים) . סימפטום זה יכול להימשך מספר שניות עד דקות ומלווה לעתיםלעיתים בהזיות. למרות שהתופעה עלולה להיות חוויה מפחידה אין היא מסוכנת.

הסימפטומים של נרקולפסיה, בעיקר עייפות מוגזמת בשעות היום והקטפלקסיה, הם לעתיםלעיתים קרובות מספיק חמורים כדי לגרום לבעיות בחיים החברתיים, אישיים והמקצועיים של אדם.

בדיקת פוליסומנוגרם (Polysomnogram) כרוכה בהקלטה רציפה של גלי המוח בזמן שינה וכמו גם תפקוד מספר פונקציות של עצבים ושרירים בזמן שנת הלילה. נרקולפטים כאמור, נרדמים במהירות, נכנסים לשנת REM מוקדמת, ועלולים להתעורר לעתיםלעיתים קרובות בלילה. כמו כן, Polysomnogram עוזר לזהות הפרעות שינה אפשריות אחרות שעלולות לגרום לעייפות בשעות היום.

למבחן ריבוי חביון השינה, ניתנת לאדם ההזדמנות לישון כל שעתיים וזאת בזמן שעות העירות הנורמליות. תחילה, יישן המטופל במעבדה את שנת הלילה לשם בדיקות פרק השינה הגדול. למחרת יעבור המטופל לעבור בדיקות מרובות ויתבקש לנמנם או לישון לאחר שזה ישן 8 שעות בלילה הקודם. הבדיקות שמות דגש על משך זמן שלבי השינה השונים (חביון תחילת שינה). בדיקה זו מודדת את מידת עייפות בשעות היום וגם מזהה תוך כמה זמן מתחילה שנת ה-REM מהרגע בו נרדם. האדם הנרקולפטי כאמור, צפוי להרדם במהירות ולהתחיל בשנת REM מוקדמת. אולם לעתיםלעיתים, בדיקת חביון השינה מרובה יכולה לגרום ל[[בדיקת השערות|תוצאה שלילית כוזבת]] לנרקולפטים.{{הערה|1=Thorpy, M.J.; Westbrook, P.; Ferber, R.; Fredrickson, P.; Mahowald, M.; Perez-Guerra, F.; Reite, M.; Smith, P. The clinical use of the Multiple Sleep Latency Test" ''Sleep'' 1992; 15:268–276.}}

שימוש בסמים ממריצים כמו [[קפה]], [[ניקוטין]], וכו', כדי להתמודד עם עייפות בשעות היום איננו פותר את הגורם האמיתי של הבעיה. ממריצים עשויים לסייע לפעילות בשעות היום, אבל המקור לבעיה, מחסור בשינה בריאה, איננו מקבל מענה ואף עלול להחמיר עם הזמן בשל הפרעת הגירוי הממריץ את תבנית גלי דלתא בזמן פרקי השינה העמוקה. שינויים בסגנון חיים הכוללים לחץ מופחת, [[פעילות גופנית]] (במיוחד עבור אנשים הסובלים מ[[עודף משקל]] וחווים EDS הנגרם כתוצאה מ[[דום נשימה בשינה|דום נשימה]] בזמן שינה ונחירות) וצריכה מופחתת של ממריצים צפויים להוות של טיפול מסייע אידאליאידיאלי.

לעתיםלעיתים, נרקולפסיה מאובחנת שלא נכונה כ[[דיכאון]], אפילפסיה, או כתופעת לוואי של תרופות,