נוקליאוסינתזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ארכאולוג |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 32:
==תהליכים==
ישנם כמה תהליכים [[אסטרופיזיקה|אסטרופיזיקליים]] האחראיים, כך נראה, להתרכבות גרעינים. רובם של תהליכים אלה מתרחש בקליפות (shells) המרכיבות את פנים הכוכבים, ושרשרת תהליכי המיזוג הגרעיניים ידועים כ'שריפת' מימן ([[שרשרת פרוטון-פרוטון]] או [[מחזור CNO|מעגל CNO]]), שריפת הליום, שריפת פחמן, שריפת ניאון, שריפת חמצן ושריפת צורן. תהליכים אלה יכולים ליצור יסודות עד וכולל ברזל וניקל. זהו המרחב הנוקליאוסינתטי בו נוצרים האיזוטופים להם אנרגיית הקשר לנוקליאון הגבוהה ביותר. יסודות כבדים יותר יכולים להתרכב בתוכם של כוכבים באמצעות תהליך לכידת נייטרון, הידוע כ[[תהליך-S]], או בסביבות של התפוצצות, דוגמת סופרנובה, באמצעות מספר תהליכים אחרים. תהליכים נוספים אלה כוללים את [[תהליך-R]], המערב לכידות מהירות של נייטרונים, [[תהליך-RP]], ו[[תהליך-P]] (הידוע
==טיפוסים עיקריים של נוקליאוסינתזה==
שורה 70:
==ראיות ניסוייות==
תאוריות בדבר תהליכי נוקליאוסינתזה נבחנות על ידי חישובן של שכיחויות [[איזוטופ]]ים משיקולים תאורטיים, והשוואתן לתוצאות המתקבלות מתצפיות. שכיחויות של איזוטופים מחושבות בדרך-כלל בהתבסס על קצבי המעבר בין איזוטופים במערכת התפרקות.
ראו גם הדיון בפרק העוסק ב[[נוקליאוסינתזה#נוקליאוסינתזה כוכבית|נוקליאוסינתזה כוכבית]] לעיל, בדבר המסקנות התצפיתיות הנזכרות שם, בנוגע ל[[טכנציום]]. דוגמה מדעית מרשימה גם ל[[סימביוזה]] שבין תאוריה וניסוי או תצפית.
==מנגנונים ותהליכים משניים==
נוקלידים מסוימים נוצרים בכמויות קטנות מאוד על כדור-הארץ, באמצעים מלאכותיים. דוגמה לכך היא [[טכנציום]]. עם זאת, ישנם נוקלידים הנוצרים גם בכמה תהליכים טבעיים שנמשכו לאחר היווצרותם של יסודות קדמוניים. אלה גורמים
מנגנונים אלה כוללים:
* תהליך [[דעיכה רדיואקטיבית]] עשוי להניב נוקלידי-בת בדרך של פליטת חלקיקים גרעיניים. דעיכתם הגרעינית של איזוטופים קדמוניים רבים, בפרט [[אורניום|אורניום-235]], [[אורניום|אורניום-238]] ו[[תוריום|תוריום-232]], יוצרים נוקלידי-בת ביניים רבים, לפני שאלה דועכים לבסוף לאיזוטופים של [[עופרת]]. המלאי הטבעי על כדור-הארץ של יסודות אלה, דוגמת [[רדון]] ו[[פולוניום]] נוצר דרך מנגנון כזה. [[גז]] [[ארגון|ארגון-40]] הנמצא ב[[אטמוספירה]] נובע ברובו הגדול מהדעיכה הרדיואקטיבית של [[אשלגן|אשלגן-40]] במהלך הזמן שחלף מאז היווצרות הארץ. רק מעט מזעיר של הארגון האטמוספירי הוא קדום. [[הליום|הליום-4]] נוצר בתהליך [[קרינת אלפא|דעיכת אלפא]], ומשום כך גם רובו הגדול של ההליום הלכוד ב[[קרום כדור הארץ|קרום כדור-הארץ]] אינו קדום. בתהליכי דעיכה רדיואקטיבית מסוגים אחרים, כמו דעיכת אשכול{{הערה|הכוונה היא לתהליכי התפרקות של גרעינים כבדים במיוחד, בהם נפלטים אשכולות של פרוטונים ונייטרונים, יותר מאשר בחלקיק-אלפא.}}, נפלטים גרעינים גדולים יותר (למשל, [[נאון|ניאון-20]]), ואלה הופכים, בסופו של דבר, לאטומים יציבים שזה עתה נוצרו.
* [[דעיכה רדיואקטיבית]] יכולה להוביל ל[[ביקוע גרעיני|ביקוע ספונטאני]]. תהליך זה שונה מדעיכת אשכול, משום שתוצרי הביקוע עשויים להיות כמעט כל סוג של אטום. אורניום-235 ואורניום-238 הם, שניהם, איזוטופים קדומים העוברים ביקוע ספונטאני. טכנציום טבעי ו[[פרומתיום]] נוצרים באורח זה.
* תהליכי [[תגובה גרעינית|תגובות גרעיניות]] מהווים מנגנון נוסף. תגובות גרעיניות המתרחשות באופן טבעי המוּנעות על ידי [[דעיכה רדיואקטיבית]] יוצרות נוקלידים המכונים נוקליאוגניים. תהליך זה מתרחש כאשר חלקיק אנרגטי שמקורו בדעיכה רדיואקטיבית,
* מנגנון נוסף הוא תגובות גרעיניות המתפתחות כתוצאה מפגיעתן של [[קרניים קוסמיות]]. הוסכם לכנות תוצרי-תגובה אלה נוקלידים קוסמוגניים ולא נוקלידים נוקליאוגניים (בשל מקורם בקרניים קוסמיות). קרניים קוסמיות ממשיכים ליצור יסודות חדשים על-פני כדור-הארץ באמצעות אותם תהליכים קוסמוגניים שהוזכרו קודם, היוצרים את הבריליום והבור הקדומים. דוגמה שימושית חשובה במיוחד היא [[פחמן|פחמן-14]]{{הערה|משמש כלי מרכזי בתיארוכם של ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]].}}, הנוצר באטמוספירה הארצית מ[[חנקן|חנקן-14]] עקב פגיעתן של קרניים קוסמיות. דוגמה אחרת היא [[יוד|יוד-129]].
|