דידו ואניאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לברית: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 32:
חלק מן הקטעים הנזכרים בטקסט אבד ואיננו, ועל כן נוצר הצורך להשלימם במוזיקה, הלקוחה ממקומות אחרים ביצירה.
 
האופרה נכתבה במקור לביצוע בבית ספר לבנות, כך שכל התפקידים הושרו בקולות סופרן ואלט. לאחר הוצאתה מתחום מגביל זה, הייתה חלוקת הקולות חופשית למדי - את תפקידי האלט במקהלה שרים לעתיםלעיתים קולות קונטרה-טנור וטנור גבוה. תפקיד הקוסמת ניתן, בחלק מן הביצועים, לבס או בריטון, את תפקיד המלח הראשון שר נער (כיוון שבימים ההם לא היה זה בלתי רגיל שנער צעיר ימלא תפקידים כאלה על ספינה) ואת המסר הקצר, אך רב החשיבות, של רוח הקוסמת, המחופשת לשליחו של [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[מרקוריוס]], שר [[קונטרה-טנור]].{{הערה|1=לקוח מדברי ה[[מנצח]] [[כריסטופר הוגווד]] בחוברת המצורפת להקלטת דקה משנת [[1994]]}}.
 
הפרטיטורה של "דידו ואניאס" מתחלקת באופן ברור בין כוחות הטוב - דידו, בלינדה, אניאס ומקהלת תושבי קרתגו המייחלים לאיחוד בין הנאהבים, שהוא גם איחוד בין ממלכת [[טרויה]] לקרתגו, לבין כוחות הרשע - הקוסמת וחבר המכשפות הסרות למרותה. בהפקות בימתיות מלאות אפשר היה להבליט ניגוד זה בין שני העולמות גם באפקטים חזותיים, אך בהקלטות או הפקות [[קונצרט]]נטיות העול מוטל כולו על קולות הזמרים ועל אפקטים צליליים כמו דרדור רעמים מבעית בסערה, שמחוללות המכשפות. לעומת קולות הסופרן הזכים של דידו ובלינדה וקול הבריטון העמוק ומעורר האמון של אניאס, בולטים בנשכנותם הארסית קולות הקוסמת והמכשפות, המעמידים אותנו על רשעותן גם אלמלא ידענו את סיפור העלילה.