שקל ישן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, \1-\2, \1-\2
שורה 24:
 
== רקע ==
טרום הקמת מדינת ישראל שימשה ה[[לירה ארץ ישראלית|לירה הארץ-ישראלית]] כ[[הילך חוקי|הילך החוקי]] ב[[ארץ ישראל המנדטורית|של תקופת המנדט]]. הלירה הא"י הונהגה ב-[[1927]] ושמה ה[[עברית|עברי]] המנדטורי הרשמי היה "פונט פלסטיני (א"י)". מקורה של הלירה הארץ-ישראלית היה ב[[פאונד (מטבע)|פאונד]] ה[[בריטניה|בריטי]], וגם ערכו היה [[לירה שטרלינג]] אחת. עם הקמת מדינת ישראל שונה שמו העברי של המטבע מפונט ל"[[לירה ארץ ישראלית]]", וב-[[1952]] שונה השם ל"[[לירה ישראלית]]". כשנתיים לפני כן שונה גם שמו של ה[[מיל (מטבע)|מִיל]], חלקה האלף של הלירה שמקור שמו ב[[לטינית]], למטבע בעל השם העברי "[[פרוטה (מטבע ישראלי)|פרוטה]]" . ב-[[1960]] הוחלפו 10 פרוטות למטבע ה[[אגורה (מטבע)|אגורה]].
 
השם "לירה" הוא גרסה אחרת של יחידת המשקל [[ליברה|פאונד]] (לירה מקורה ב"[[ליברה]]"), ולכן עלו שוב ושוב במהלך [[שנות ה-60]] טענות בדבר שמו הלועזי של המטבע הישראלי. נטען כי מן הראוי שלמטבע הרשמי יהיה שם עברי, ואף הוצע השם "שקל". ב-[[4 ביוני]] [[1969]] [[החקיקה בישראל|קיבלה הכנסת חוק]] שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "[[שקל]]", אולם לא הייתה לחוק משמעות מעשית כיוון שנקבע בו כי שינוי השם בפועל ייעשה על-פי החלטת [[שר האוצר]] במועד שייראה לו מתאים.
 
== המעבר מהלירה לשקל==
בנובמבר [[1977]] המליץ [[נגיד בנק ישראל]] [[ארנון גפני]] ליישם את החוק מ1969מ-1969 ולהנפיק מטבע חדש שייקרא "שקל". במאי [[1978]] אישרו [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]] ו[[שר האוצר]] [[שמחה ארליך]] את המלצת הנגיד. ההחלטה על שינוי המטבע נשמרה בסוד עד למועד השינוי עצמו ב-[[22 בפברואר]] [[1980]]. בשל [[האינפלציה בישראל#האינפלציה הגואה|האינפלציה הגבוהה]] ירד ערכה של הלירה (שערכה ביום ביטולה היה כ-40 לירות ל[[דולר אמריקני]] אחד), ולכן הוחלט כי ערכו של השקל יהיה 10 לירות. כיוון שבינתיים התחלף שר האוצר, הודיע על השינוי שר האוצר החדש [[יגאל הורביץ]]. המעבר נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל, תש"ם-1980.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law19/BTL0456.doc חוק מטבע השקל תש"ם-1980], באתר [https://www.nevo.co.il/ נבו].}}
 
החלפת כל המטבעות והשטרות שבמחזור נמשכה כמה חודשים. בשל הסודיות לא עוצבו שטרות חדשים לשקל, והשטרות נותרו בעיצוב הישן בהחלפת העריכים בלבד, תוך מחיקת אפס אחד מעריכי הלירות. אילוץ זה הסתבר כיתרון, שכן הוא הקל על הציבור להתרגל למטבע החדש. כמו הלירה, גם השקל חולק ל-100 אגורות, אך כדי להבדילן מהאגורות הישנות, הן נקראו בשם אגורות חדשות.