המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 2:
'''האובלסט האוטונומי של דרום אוסטיה''' (ב[[רוסית]]: '''Юго-Осетинская автономная область'''{{הערה|{{כ}}ב[[אוסטית]]: Хуссар Ирыстоны автономон бӕстӕ;{{כ}} ב[[גאורגית]]: სამხრეთ ოსეთის ავტონომიური ოლქი{{כ}}}}) או '''המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה''' נוסד בשנת [[1922]] במסגרת [[גאורגיה הסובייטית]] (כיום [[גאורגיה]]) והתקיים עד ל[[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]].
האובלסט נוסד באפריל [[1922]] במסגרת מדיניות של יצירת יחידות טריטוריות אוטונומיות ב[[ברית המועצות]] עבור מיעוטים אתניים, שנקראה [[קורניזציה]] (коренизация){{כ}}{{הערה|'''[[קורניזציה]]''' (коренизация) - מדיניות הפיכת אזורים בעלי ייחוד אתני ליחידות מנהליות בדרך כלל אוטונומיות, שהונהגה ב[[ברית המועצות]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]]. משמעותו המילולית של המושג הוא "נטיעת שורשים". האזורים שקיבלו אוטונומיה היו
אזור [[דרום אוסטיה]] כלל באותם ימים כפרים רבים שהיו מאוכלסים בתושבים שמוצאם האתני היה [[גאורגים|גאורגי]]. ה[[אוסטים]] היו מרוכזים בעיקר באזור העיר [[ג'ווה] (עיר)|] ([[נפת ג'ווה]]) ובבירת המחוז [[צחינוואלי]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] היוו האוסטים 66% מהאוכלוסייה כאשר הגאורגים בה היוו 33% בלבד. בשנת [[1989]] התגוררו 60% מהאוסטים ב[[גאורגיה]] מחוץ לאזור דרום אוסטיה. לאורך השנים נטמעו הגאורגים והאוסטים, באופן כללי, ונישואי התערובת היו נפוצים{{הערה|[[דוד סוסלן]] בעלה של [[תמר, מלכת גאורגיה]], מלכת [[הממלכה המאוחדת של גאורגיה|ממלכת גאורגיה]] בתקופת תור הזהב שלה, נחשב לאוסטי במוצאו בעיני האוסטים.}}, יותר מאשר כל מיעוט אחר בגאורגיה.
| |||