לוח השנה האטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 1:
[[קובץ:Akropolis by Leo von Klenze.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[אתונה העתיקה]] וה[[אקרופוליס]]. ציור משנת [[1846]] מעשה ידי ליאו פון קרלנזה]]
'''לוח השנה האטי''' הוא ה[[לוח שנה|לוח]] שהיה נהוג בתקופה הקלאסית ב[[אטיקה]], חבל הארץ בו שכנה [[אתונה העתיקה]]. מאחר שרוב הממצאים והעדויות על [[יוון העתיקה]] מוצאם מאתונה או נוגעים לה, ידיעותינו אודותיו רבות משל הלוחות ההלניים האחרים. ברם, היות שלוח השנה נחשב דבר המובן מאליו, איש מבני התקופה לא טרח לתארו בשלמותו, והעדויות המצויות בידינו מקוטעות ולעתיםולעיתים קרובות סותרות זו את זו. יתרה מכך, במהלך התקופה הנדונה הוא עבר שינויים שאינם מובנים לנו במלואם, ולכן כל ניסיון לתארו הוא בגדר שחזור משוער בלבד. ראוי לציין בהקשר זה, שהמושגים האתונאיים והאטיים זהים במידה רבה.
 
==ההיבט המקומי של לוח השנה==
שורה 54:
 
====לוח שנה ירחי-שמשי====
השנה אמורה הייתה להתחיל משנצפה לראשונה מולד הירח שלאחר [[יום ההיפוך הקיצי]]. ביום זה היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הקצר ביותר. יום זה חל כאשר נקודות הזריחה והשקיעה של השמש על פני האופק, שנצפו כנעים צפונה במהלך מחצית השנה שחלפה, נותרות על מקומן ימים אחדים קודם שהן מתחילות לנוע חזרה דרומה. במצב אידאליאידיאלי צריך היה יום ההיפוך להתרחש בחודש האחרון של השנה. השנה החדשה החלה למחרת הערב בו נראה "הירח החדש" מתחיל לנדוד לאטו (או כאשר נדמה שראו זאת). משום שהזיקה בין שני אירועים אלה, יום ההיפוך הקיצי ומולד הירח, משתנה, נע מועד תחילת השנה החדשה עד חודש ימים ביחס ללוח הגרגוריאני.
 
בשל יצירת זיקה בין השמש והירח היה לוח השנה לוח ירחי-שמשי. שנים עשר חודשי ירח מסתכמים בכ-354 ימים, כאחד עשר ימים פחות משנת שמש. על פי לוח שנה ירחי טהור, כמו [[הלוח המוסלמי]], החודשים זוחלים לאחור עם השנים, ואין זיקה בין החודשים לבין עונות השנה. ביוון, בה נבדלות העונות זו מזו באופן מובהק, היה צריך להימנע מכך. כיוון שקשרו את ראשית השנה שלהם ליום ההיפוך, אפשרו האתונאים קיומה של זיקה בין החודשים לבין עונות השנה, אם כי תוך גמישות מסוימת.
שורה 73:
מבין כל החודשים, רק השמיני, אַנְתֶסְטֶרִיוֹן, נקרא במישרין על שם החג העיקרי שנחוג בחודשו - ה[[אנתסטריה|אַנְתֶסְטֶרִיָה]]. אף על פי שהחגים שהעניקו שמם לחודש היו חשובים יחסית, והם פִּיאַנֶפְּסִיָה, תַארְגֶלִיָה וסְקִירַה, אחדים מהחגים היותר מפוארים בחיי העיר לא נזכרים בשם החודש. דוגמאות לכך הן הדיוניסיה הגדולה, שנחוגה באֶלָפֶבּוֹלְיוֹן (החודש ה-9) והפַּנְאָתֶנָיָה, הנזכרת בעקיפין בהֶקָטוֹמְבָּאיוֹן (החודש ה-1), הנקרא על שם "הֶקָטוֹמְבָּה", [[קורבן]] "מאה ה[[פרה|שוורים]]" שהועלה בלילה האחרון של ה[[פאנאתנאיה]]. החודש השני, לדוגמה, מֶטָגֵיטְנִיוֹן, נקרא על שם תואר הפולחן של האל [[אפולו]], אך אין כל רמז לחג הנושא את השם. כך הוא הדבר גם ביחס לחודשים ה-5 וה-6, מַאימָקְטֶרִיוֹן ופּוֹסֵידוֹנֶאוֹן.
 
לוחות השנה של הערים ה[[איוניה|איוניות]] ב[[אסיה הקטנה]] (לאורך החוף המערבי של טורקיה של ימינו) חולקים לעתיםלעיתים תכופות את שמות החודשים עם אתונה. ב[[מילטוס]], לדוגמה, ארבעה חודשים נשאו אותם שמות כבאטיקה, והם: תרגליון, מטגיטניון, בואדומיון ופיאנפסיון, וכן, בשתי הקהילות תפס פיאנפסיון מקום זהה כחודש הרביעי ברשימת החודשים. לפי המסורת, ערים איוניות אלה נוסדו על ידי מתיישבים מאטיקה (כפי הנראה בסביבות [[המאה ה-11 לפנה"ס]]) והקשר תרבותי זה יכול להסביר את הדמיון.
 
החגים האתונאיים כללו כ-80 חגיגות, שנחוגו אחת לשנה, ומערכת ימים מקודשים חודשיים, שקובצו בסביבות תחילתו של כל חודש. אלה האחרונים היו לעתיםלעיתים קרובות ימי ההולדת של אלים, שכן היוונים חשבו אותם לאירועים הנשנים מדי חודש ולאו דווקא מדי שנה. הימים 1-4 והימים 5-8 בכל חודש היו מקודשים לאלים או לאלוהויות מסוימים, וסך כולם הגיע לכ-60 ימים בשנה.
 
* היום ה-1: [[מולד הירח]]
שורה 93:
החודשים היו בני 29 או 30 ימים, לסירוגין פחות או יותר. מספר הימים השתנה בשל תנועת הירח במסלולו סביב כדור הארץ האורכת כ-29.5 ימים. ברם, במקום לנקוט שיטה הקובעת מראש את אורכם של החודשים, אורכו של כל חודש הוכרז ממש לפני סופו, בניסיון להתאים את היום הראשון של החודש שלאחריו למולד הירח הקרב. החודשים הקצרים, בני 29 ימים, היו ידועים בשם "חלולים" ואלו בני 30 ימים בשם "מלאים".
 
כל חודש נחלק לשלושה חלקים בני עשרה ימים, שנקשרו עם התמלאותו של הירח, מילואו והתמעטותו. מתן השמות לימים היה דבר מסובך. היום הראשון בכל חודש נקרא פשוט "נומניה" (noumenia) או "הירח החדש", שם שהיה נהוג למעשה בכל לוחות השנה היווניים. מיום זה נספרו הימים עד היום ה-20. מספור הימים בשליש האחרון של החודש נעשה במהופך ובסדר יורד, מהיום העשירי ועד היום האחרון. רק לימים בחלקו האמצעי של החודש היו מספרים הגדולים מ-10, וגם אלה נקראו לעתיםלעיתים תכופות "השלישי שלאחר עשר" וכן הלאה. בשני החלקים האחרים נספרו הימים מ-2 עד 10 ואחר כך מ-10 עד 2. כדי להבחין בין ימים הנושאים אותו מספר, הוסיפו לשם החודש את הבינוני הפועל (participium) "מתמלא" ו"מתמעט". תוספת זו לא הייתה דרושה לימים בחלק האמצעי של החודש, מאחר שלמספריהם לא הייתה משמעות כפולה, אם כי מאוחר יותר השתמשו במונח "של החודש באמצעיתו". היום האחרון בחודש נקרא "הנה קאי ניאה" (hena kai nea), "הישן והחדש". שם זה, המיוחד לאתונה, מייצג את היום המגשר בין שני ירחים או חודשים. במקומות אחרים ביוון הוא נקרא בדרך כלל היום השלושים.
 
במקום לראות בחודש רצף פשוט של שלושים ימים, התמקדה שיטת המספור של שלושה חלקים בחודש עצמו. הימים המתמעטים 10-2 והימים המתמלאים 2-10 הם במיוחד הקובעים את הרגע המכריע בו הירח נעלם ואז מופיע מחדש.
שורה 157:
אחד מתפקידיו העיקריים של לוח השנה האזרחי היה לקבוע את מועדי ארבע התכנסויות אספת העם שנערכו בכל פריטניה. ככל שהדבר התאפשר, לא נערכו כינוסי האספה בימי חג, גם לא בימי החג החודשיים בראשיתו של כל חודש. כתוצאה מכך נתקבצו הכינוסים לקראת סופו של החודש.
 
תאריך על פי לוח זה יכול היה להיות למשל: "היום ה-33 בפריטניה ה-7 של שבט ארכתניס" (Erechthenis). סגנון זה שימש גם במסמכים של המדינה האתונאית (ששרדו רק בכתובות). ואולם, לעתיםלעיתים נוסף בכתובות תאריך כנהוג על פי לוח השנה הדתי (דבר המאפשר להשוות בין הלוחות).
 
====עריכת שינויים בלוח השנה====
שורה 165:
ישנה עדות ברורה לכך שהדבר אמנם היה נהוג בתקופה מאוחרת יותר. בשנת [[המאה השלישית לפנה"ס|271 לפנה"ס]] הוספו ארבעה ימים ממש לפני ה[[דיוניסיה|דיוניסיה הגדולה]] בין אלפבוליון 9 ו-10. המטרה הייתה, ככל הנראה, לאפשר חזרות נוספות לקראת החג, שכלל הצגת [[טרגדיה|טרגדיות]] ו[[קומדיה|קומדיות]]. סיפור דומה מקורו במאה ה-5 לפנה"ס, אך הפעם מ[[ארגוס]]: הארגיווים, ששיגרו משלחת עונשין סמוך לתחילתו של החודש הקדוש קארניוס (Karneios) בו נאסרה הלחימה, החליטו להקפיא את לוח השנה כדי להרוויח כמה ימי לחימה נוספים. ברם, בעלי בריתם דחו את השינוי ושבו לארצם.{{הערה|1=תוקידידס, 5.54. }}
 
הקומדיה "עננים" של [[אריסטופאנס]], שנכתבה ב-[[המאה החמישית לפנה"ס|423 לפנה"ס]], כוללת נאום שבו מובאת תלונתו של הירח: האתונאים משחקים עם חודשי הלבנה ו"מבלבלים את סדרי הימים" כך שמעשי האדם והסדר האלוהי משובשים לחלוטין. "כאשר עת לכם להעלות קורבנות, אתם מענים ומעמידים לדין" (עננים, 615-626). ידוע מקרה המתייחס ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה השנייה לפנה"ס]], בו נשתבשה התאמת הזמנים בין לוח השנה של החגים הדתיים והמחזורים הממשיים של הירח, ולכן התאריך הירחי-שמשי ניתן לעתיםלעיתים בשתי צורות: הראשונה "על פי האל", כלומר על פי הירח, והשנייה "על פי ה[[ארכון]]", כלומר על פי לוח השנה הדתי עצמו.
 
====תארוך אירועים בעבר ובעתיד====
שורה 184:
היוונים לא ראו בעונות כמי שמחלקות את השנה לארבע חטיבות שוות, אלא דווקא שהאביב והסתיו הם השבלים הקצרים של העונות הארוכות, הקיץ והחורף. את חלוקת השנה לעונות ניתן היה לקבוע באופן רשמי על פי הזריחה והשקיעה של כוכבים ביחס ל[[יום השוויון|שוויוני היום והלילה]]: כך, למשל, מגדיר [[היפוקרטס]] את החורף באחד מחיבוריו בענייני רפואה כתקופה שבין שקיעת ה[[פליאדות]] והאביב.{{הערה|1=היפוקרטס, על הבריאות, 3.68.2}}
 
את הידע המסורתי הקדום, כפי שבא לידי ביטוי ב"מעשים וימים" של הסיודוס, הרחיבו על ידי מחקר אסטרונומי לכדי יצירת לוחות כוכבים שנודעו בשם "פרפגמות" (parapegma, [[אלמנך (ניווט)|אלמנך]]). היו אלו לוחות אבן או עץ, שמנו את סדר האירועים האסטרונומיים, כל אירוע באמצעות חור ליתד בצדו. קווים של חורים ריקים שימשו לספירת "הימים הריקים" בין מה שנחשבו כאירועים שמימיים מיוחדים. הלוחות הוצבו לעתיםלעיתים קרובות בכיכרות העיר ([[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]]), והציגו לציבור את התקדמותה של השנה.
 
שיטה זו לא הצטלבה עם לוחות השנה הדתי והמדינתי ובעוד שלוחות אלו היו בעלי אופי אזרחי יותר, והצריכו עריכת שינויים על מנת להתאימם לעונות השנה, לוח העונות והכוכבים, לעומת זאת, היה חסין מפני התערבות. על כן יכול היה [[תוקידידס]] לתארך אירוע על פי עליית הכוכב [[ארקטורוס (כוכב)|ארקטורוס]] (Arcturus) מבלי להיכנס לתוך סבך לוחות השנה של פולייס שלא היה ביניהם כל קשר.{{הערה|1=תוקידידס, 2.78.2}}