אפסיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
שורה 6:
מונחים נגזרים משמשים לזיהוי הגוף המוקף. הנפוצים ביותר הם [[פריגיאה]] ו[[אפוגיאה]] המתארים את נקודות האפסיד במסלול סביב כדור הארץ (יוונית: גאה = ארץ), ו[[אפהליון ופריהליון]] המתארים את הנקודות במסלול סביב [[השמש]] (יוונית: הליוס = שמש).
==מינוח==
מונחים נגזרים שונים משמשים לתיאור האפסידים במסלול סביב [[גרם שמים|גרמי שמיים]] שונים. המינוח נעשה על ידי לקיחת שם הגוף '''המוקף''' והוספת "'''פרי'''" או "'''אפ'''" בתחילתו. המונחים: "פרי/אפוגיאה", "פרי/אפהליון", "פרי/אפאסטורן" ו"פרי/אפוגלקטיקון" נמצאים בשימוש
{| class="wikitable" style="margin-left:auto; margin-right:auto;"
! גרם שמים
שורה 73:
|}
מכיוון ש "פרי" ו"אפו" הם ב[[יוונית]] ישנם הטוענים{{הערה|[https://web.archive.org/web/20120207142436/http://www.nso.edu/press/glossary.html#apsis Glossary of Terms - apsis]}} כי מדויק יותר להשתמש בשם היווני של הגוף כמו למשל "זן" (zene) עבור [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו"קרון" (krone) עבור [[שבתאי]] בעת תיאור האפסידים שלהם. הרתיעה משימוש בשם נפרד עבור כל גוף שמימי במערכת השמש (ומחוצה לה) היא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש במילים "פריאפסיד" ו"אפואפסיד" הפך לנפוץ ביותר בעת תיאור האפסידים של גוף מסוים, למעט כדור הארץ והשמש.
* במקרה של הירח, כל שלושת השמות נמצאים בשימוש, אך
* עבור נוגה, המינוח "-סיית'יריאן" נגזר משם התואר "cytherean". המינוח השני "-קריטיון" (שמה הקודם של [[אפרודיטה]], אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית) גם כן הוצע.
* עבור צדק, המינוח "-ג'וב" נמצא בשימוש רווח בקרב אסטרונומים בעוד המינוח "-זן" אינו נמצא בשימוש כלל כמו שאר המינוחים היווניים ("-אריון" - מאדים, "-הרמיון" - חמה, "-קרון" - שבתאי, "-אורניון" - אורנוס, "-פוסידיון" - נפטון ו"-הדיון" - פלוטו).
| |||