צורך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חברה -> חברה (סוציוליוגיה) (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
'''צורך''' הוא כל דבר ש[[אדם]] או [[בעלי חיים|בעל חיים]] זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו [[פיזיולוגיה|הפיזי]] ו[[רווחה נפשית|רווחתו הנפשית]]. מקובל לראות צרכים כתופעה [[אוניברסלי]]ת, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.
 
בשפת הדיבור לעתיםלעיתים נעשה שימוש ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] "צורך" לצורך הבאת [[רצון (פסיכולוגיה)|רצון]] עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב [[חברתי]] מסוים על פי ה[[נורמה|נורמות]] וה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] המקובלים בה.
בתחום ה[[לוגיקה]], צורך משמש לתיאור [[סיבתיות]]. בהקשר זה הצורך הוא [[תנאי הכרחי]], כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.
 
שורה 18:
 
===צרכים רגשיים===
'''צורך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]''' הוא תנאי ל[[רווחה נפשית|רווחה פסיכולוגית]]. למשל, צורך ב[[תאוריית ההתקשרות|התקשרות בטוחה]], צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתיםלעיתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של [[הנעה]]. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
 
לפי [[המודל הסטרוקטורלי]] של [[זיגמונד פרויד]], האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי [[עקרון העונג]].
שורה 31:
כאשר הצרכים אינם נענים הפרט עשוי לחוות מגוון רגשות כגון [[תסכול]], [[עצב]], [[אכזבה]], [[פחד]], [[בדידות]], [[חוסר אונים]], [[כעס]], [[אשמה]], [[שנאה]] ועוד. לעומת זאת, כאשר צרכים מתמלאים, הפרט עשוי להרגיש [[סיפוק]], [[שמחה]], [[הנאה]], [[חיות]], [[התרגשות]], [[הקלה (רגש)|הקלה]] ועוד.
 
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתיםלעיתים קרובות צרכים מלווים ב[[פחד]] - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
 
בגלל ההשלכות הרגשיות המשמעותיות של צרכים, גישות פסיכולוגיות ו[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שונות נוקטות בעמדות שונות כלפיהן: גישות מסוימות, כגון אלה הקיימות ב[[דת]]ות רבות, דוגלות בהתגברות על צרכים, התכחשות להם או הדחקתם, בין השאר כדי להימנע מההשלכות הרגשיות הלא נעימות שלהם, ומהתלות שהם יוצרים אצל האדם במושא הצורך. גישות אחרות כגון [[הדוניזם]], [[תקשורת לא אלימה]], דוגלות בהיפך - שאיפה למילוי מרבי של צרכים, כדי ליהנות מההשלכות הרגשיות החיוביות שלהם, ולהגיע ל[[אושר]]. עמדה זו הופכת למקובלת יותר ויותר עם היחלשות הדתות ועם העידן ה[[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרני]] שמתנער מ[[מוסר]] מוחלט.