לופה דה וגה – הבדלי גרסאות

הדרמה בזמנו של דה וגה הייתה מאורגנת באופן לקוי. מחזות כללו לעתיםלעיתים שלוש מערכות ולעתיםולעיתים ארבע. הם נכתבו בחריזה, אך דפוס החריזה נקבע במידה רבה על ידי גחמותיו של המחזאי. כיוון שהקהל אהב זאת, אימץ דה וגה באופן כללי את הסגנון של זמנו. עם זאת, את המסגרת הנושאית המצומצמת הוא הרחיב ללא היכר, כשהוא שואב נושאים מכל מקור אפשרי: המקרא, המיתולוגיה העתיקה, חיי הקדושים, ההיסטוריה הספרדית, אגדות ימי הביניים, הספרות האיטלקית, אירועי הזמן, ו[[חיי היומיום]] בספרד של המאה ה-17.