נכה צה"ל – הבדלי גרסאות

אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של תובע כי אז עליו להודיעו על כך ולנמק את החלטתו. כמו כן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית או את פרוטוקול הוועדה הרפואית עליהן הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול, ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך ולהתיר לעורך דין/רופא מטעם הנבדק לעיין בהם). חובת ההנמקה של ההחלטה לדחיית בקשתו של תובע היא חובה חוקית מפורשת שעל קצין התגמולים לעמוד בה (להבדיל מוועדה רפואית עליה אין חובה חקוקה לנמק החלטתה). דרישה זו מקצין התגמולים מחויבת המציאות כדי למנוע חשש לשרירות לב מצדו של קצין התגמולים ועל מנת לאפשר לוועדת הערעורים להעביר תחת ביקורתה את החלטתו. קצין התגמולים וועדות רפואיות נוהגים ליתן נימוקים קצרים ביותר. במקרה של דחיית התביעה מצורפת להחלטה חוות דעת רפואית המבהירה את ההחלטה.

 

 

כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה היא גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד. ערעור על החלטה זו יש להגיש באותו האופן בו מערערים על החלטת קצין התגמולים.

 

===קביעת דרגת הנכות===

המכשיר שמשמש את הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו של הנכה הוא תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. תקנות אלו הותקנו מכוחו של סעיף 10 לחוק הנכים העוסק בקביעת דרגת נכות. לתקנות אלו ישנה תוספת מפורטת הכוללת את המבחנים השונים המאפשרים קביעת דרגת נכות.