פנוקריסט – הבדלי גרסאות

נוספו 12 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
[[קובץ:montblanc granite phenocrysts.JPG|שמאל|ממוזער|300px|ל[[גרניט]]ים יש לעתיםלעיתים פנוקריסטים גדולים של [[פצלת השדה]]. בתמונה, גרניט מצדו ה[[שווייץ|שווייצרי]] של ה[[מון בלאן]] שבו פנוקריסטים לבנים גדולים של [[פלגיוקלז]], [[מינרל]]ים [[טריקילני|טריקליניים]] שלהם חתך [[טרפז]]י. המטבע של [[אירו]] אחד שקוטרו 2.3 סנטימטרים הונח על הסלע לקבלת קנה מידה.]]
 
'''פֶנוֹקריסט''' ("גביש נראה" מ[[יוונית]] פנו-נראה, קריסט-קיצור של קריסטל) הוא [[גביש]] גדול באופן יחסי ובדרך כלל בולט שממדיו גדולים בצורה ניכרת מהגודל הממוצע של הגבישים הבונים את [[מסת אם|מסת האם]] של [[סלע יסוד]]. בפועל, פנוקריסטים הם גבישים הגדולים מ[[מילימטר]] אחד. [[מרקם]] של סלע יסוד הבנוי מפנוקריסטים בתוך מסת אם מכונה "[[מרקם פורפירי]]" על שם סלע היסוד [[פורפיר]] שבו קיימת תופעה זו. מרקם כזה נוצר כשיש שני שלבים בהתקררות ה[[מגמה]]. שלב איטי (מתחת לפני השטח) היוצר את הפנוקריסטים ואחר כך שלב התקררות מהיר שבו נוצרת מסת האם. פנוקריסטים נוצרים בסוגים רבים של סלעי יסוד כמו [[גרניט]], [[ריוליט]], [[דיוריט]], [[פלסיט]], [[אנדזיט]] ו[[בזלת]]. הפנוקריסטים הם בדרך כלל גבישים [[איאוהדרלי|אֵיאוֹהֶדרָליים]], כלומר שמישוריהם מושלמים, בשל ההתגבשות המוקדמת בתוך ה[[מגמה]] או בשל התגבשות מחדש לאחר שהמגמה חדרה לתוך סלע קיים.
 
בפנוקריסטים [[פלגיוקלז]]יים מתגלה לעתיםלעיתים קרובות תופעה של חלוקה לאזורים, כאשר מרכז הגביש מכיל יותר [[סידן]] והוא מוקף קליפות שבהם הולך וגדל אחוז ה[[נתרן]]. חלוקה לאזורים זו משקפת את תהליך השתנות ההרכב הכימי של המגמה ככל שתהליך הגיבוש מתקדם. לדוגמה, בסוג הגרניט המכונה רפאקיווי (rapakivi – מ[[פינית]] "סלע מתפורר") מוקפים פנוקריסטים של [[אורתוקלז]] ב"קליפות" של פלגיוקלז נתרני כדוגמת [[אוליגוקלז]]. בשכבות דקות של [[סלע מחדר|סלעי מחדר]] או [[סלע פרץ|סלעי פרץ]] מוקפים הפנוקריסטים שנוצרו לפני ההתפרצות במסת אם הבנויה מגבישים מיקרוסקופיים עד [[זכוכית|זגוגיתיים]]. פנוקריסטים וולקנים אלו מראים לעתיםלעיתים קרובות את כיוון זרם המגמה בצורת גבישים מאורכים דמויי פסים המקבילים אחד לשני.
 
לעתיםלעיתים קרובות נעשה שימוש בפנוקריסטים כדי לתת שם לסלע בו הם מצויים. לדוגמה גבישי [[אוליבין]] יכולים להוות את הפנוקריסטים הראשיים של סלעים מסוימים ובעובדה זו נעשה שימוש להגדיר את תת-הסוג של הסלע לדוגמה, "בזלת פורפירית אוליבינית".
 
סלעים [[הר געש|געשיים]] המסווגים בהתאם לסוג וכמות הפנוקריסטים שבהם מתוארים לעתיםלעיתים קרובות כ"אפיריים" אם מתחת לזכוכית מגדלת ניתן לראות פנוקריסטים המהווים 1% או פחות משטח הפנים של הסלע. סלעים געשיים בעלי מרקם פורפירי מסווגים על ידי סוג הפנוקריסטים כאשר מפרטים את המינרלים הבונים את הפנוקריסטים לפי מידת שכיחות יורדת. לדוגמה, "בזלת פורפירית אוליבינית-פלגיוקלזית" היא סלע [[בזלת]] המכיל יותר מ-10% פנוקריסטים, כאשר רוב הפנוקריסטים הם של אוליבין בתוספת כמות מעטה יותר של [[פלגיוקלז]].
 
בזלות "אפיריות" עד "פורפיריות למחצה פלגיוקלזיות-אוליביניות" מכילות אחוז אחד של פנוקריסטים דמויי מנסרה של [[פלגיוקלז]] ובין אחוז ל-5% של מיקרופנוקריסטים של [[אוליבין]]. סיווגו של סלע כ"בזלת אפירית" או כ"בזלת פורפירית למחצה פלגיוקלזית-אוליבינית" תלוי לעתיםלעיתים קרובות בשאלה האם יש מספר מספיק של גבישים שגודלם עולה על מילימטר. באופן כללי סלעים "אפיריים" מכילים פנוקריסטים של [[פלגיוקלז]] ומיקרופנוקריסטים של [[אוליבין]] הגדולים ממילימטר אחד.
 
ב[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] קיימת תופעה דומה של גבישים גדולים בתוך מסת אם והיא מכונה [[פורפירובלסט]].