עסקים קטנים ובינוניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: וכדומה, תעשיי\1, \1ניסיו\2\3, חויב, \1ייעוץ, ביטחו\1, ארצות הברית, העלייה, מסוי\1, \1\2\3, \1על ידי |
|||
שורה 1:
{{לשכתוב}}
=== עסקים קטנים ובינוניים ===
'''עסקים קטנים ובינוניים''' (ב[[אנגלית]]: (Small and Medium Business''' (SMB''', או לחלופין: (SME) {{כ}}'''Small and Medium Enterprises''')הם עסקים בבעלות פרטית שהם יחסית קטנים מאחרים. הם מהווים למעלה מ-
=== הגדרות ===
שורה 10:
בישראל, על פי הגדרות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ב[[משרד הכלכלה]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://sba.economy.gov.il/Pages/default.aspx|כותרת = הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משרד הכלכלה}}}} '''עסק זעיר''' מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ש"ח. '''עסק קטן '''הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ש"ח, ו'''עסק בינוני '''מ-11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון שח. בדוח מצב תקופתי 2013–2014 עסק קטן מוגדר כעסק בעל 5 עד 19 עובדים ועסק בינוני 20 עד 99{{הערה|שם=:0}}. באותו דוח קיימת גם חלוקה לקבוצות גודל: 1-9, 10-19, 20-49, 50-249.
בארצות הברית קיימות הגדרות שונות לענפי תעסוקה שונים ועד לחמשת אלפים מועסקים בענפים
באיחוד האירופי, הוסכם, לאחר משא ומתן שנמשך שנים, על הגדרה משותפת לפיה: עסק זעיר (Micro) - עד 10 מועסקים ומחזור או מאזן עד 2 מיליון אירו; עסק קטן - עד 50 מועסקים ומחזור או מאזן עד 10 מיליון אירו; עסק בינוני - עד 250 מועסקין ומחזור עד 50 מיליון אירו או מאזן עד 43 מיליון אירו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ec.europa.eu/growth/smes/business-friendly-environment/sme-definition_en|הכותב=|כותרת=אתר עסקים קטנים של האיחוד האירופי|אתר=|תאריך=}}}}.
שורה 42:
קיימים חילוקי דעות בין המומחים בנושא: יש המציינים את הקושי בהשגת מימון כבעיה העיקרית של עסקים קטנים ובינוניים, ויש המציינים את הבעיות הנובעות מחוסר מיומנות ניהולית כבעיה העיקרית שלהם.
* '''קשיי מימון'''
לעסקים קטנים ובינוניים יש בדרך כלל קשיים להציג
* '''בעיות ניהול'''
עסקים גדולים מעסיקים בדרך כלל, אם בתוך העסק ואם כיועצים חיצוניים, מומחים בתחומי הניהול השונים: כספים, שיווק, ייצור, משאבי אנוש, מידע ועוד. העסקים הקטנים מנוהלים לרוב
* '''קושי רב יותר בהתמודדות מול הביורוקרטיה'''
מנהלי העסקים הגדולים מקושרים לרוב עם גורמי שלטון, או מעסיקים מומחים לנושא (לוביסטים, יחצנים
אחת הבעיות בתחום זה היא שמרבית המכרזים הממשלתיים והציבוריים מנוסחים כמתאימים לעסקים גדולים בלבד, וכל
מסתבר גם שחוקים
* '''מחסור במידע'''
* לעיתים קרובות חסר למנהלי העסקים הקטנים והבינוניים מידע חיוני על התחום בו הם פעילים. מידע רב כזה ניתו למצוא באינטרנט, אך חוסר המיומנות של מנהלים אלה בעבודה עם מחשב הוא בעוכריהם. כאמור לעיל, אין להם גם היכולת הכספית לשכור מידענים. ראו גם בהמשך.
שורה 58:
ההבנה של הבעיות המיוחדות של העסקים הקטנים והבינוניניים, יחד עם ההכרה בחשיבות תרומתם למשק ולחברה, הביאו לכך שמרבית הכלכלנים, המומחים וגם מרבית הפוליטיקאים, מסכימים כי מדובר בכשל שוק ולכן מוצדקת תמיכה ממשלתית בעסקים אלה.
כאמור לעיל, היו האמריקאים הראשונים להקים מערכות כאלה, ובעקבותיהם הלכו היפנים, שהיו אז תחת השפעת הכיבוש האמריקאי. כיום קיימות מערכות תמיכה במרבית המדינות בעולם, בחלקן ממשלתיות בלבד, ובחלקן בשיתוף עם ארגוני הסקטור הפרטי (בארצות בנלוכס למשל). מערכות אלה כוללות בדרך כלל מתן אשראי, לרוב בתנאים נוחים לעומת תנאי השוק, סיוע
בישראל, כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20 העלו ארגוני העסקים הקטנים את הצורך בסיוע, אך פעילות ממשית החלה רק בראשית שנות ה-90, עם הקמתם של המט"ים הראשונים והפעלת תוכנית החונכות על ידי משרד
בשנת 1993 הוקמה כאמור הרשות לעסקים קטנים ובינוניים כעמותה משותפת למספר משרדי ממשלה ולארגוני הסקטור הפרטי. הרשות נסגרה בשנת 2013 עם הקמתה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. הסוכנות מפעילה תוכניות סיוע שונות ובשטח היא פועלת באמצעות מערך של גופים הנקראים "מעוף", הכולל את המט"ים הוותיקים וגופים חדשים.
שורה 72:
====== ייעוץ/חונכות/ליווי ======
קיימים סוגים שונים של ייעוצים וחונכוכויות ומגוון של תוכניות בתחום זה. ביניהם" ייעוץ חד פעמי בשאלות ספיציפיות, ייעוץ מתמשך לכמה שעות באחד מתחומי הניהול או בכמה מהם, ליווי צמוד של בעל העסק על ידי מומחה בתחום
====== הכשרה ======
שורה 88:
קיימים שני סוגים בסיסיים של חממות: חממות טכנולוגיות וחממות עסקיות.
לחממות הטכנולוגיות מתקבלים יזמים לאחר שתי בחינות: בחינה של ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון שלהם ובחינה הסיכוי העיסקי שלו. החממות הללו מספקות ליזמים שהתקבלו תקציב, סיוע טכני, סיוע וייעוץ עיסקי וכן שירותי משרד וקשרי משקיעים. היזם יכול לשהות בחממה עד שנתיים או שלוש ולאחר מכן עליו לעמוד ברשות עצמו. בישראל קיימות (2018) 18 חממות טכנולוגיות. החממות הראשונות הוקמו בישראל על ידי [[המדען הראשי במשרד הכלכלה|המדען הראשי]], בעקבות גלי
החממות העסקיות מיועדות לסייע ליזמים בענפים שונים בראשית דרכם והן מספקות מיקום, ייעוץ עיסקי ושיווקי, סיוע במציאת משקיעים ושירותי משרד. גם כאן יכול היזם לשהות בחממה בדרך כלל עד שלוש שנים.
שורה 97:
על היזם להחליט על המבנה המשפטי של העסק: חברה בע"מ, שותפות, או מעמד של עוסק מורשה או עוסק פטור, ובהתאם לכך לרשום את העסק ברשויות המתאימות: מע"מ, מס הכנסה, רשות מקומית.
סוגי עסקים
לכן רצוי לפני התחלת התהליך לפנות לקבלת ייעוץ מתאים או להשתתף בקורס להקמת עסק.
| |||