איטליה הפשיסטית – הבדלי גרסאות

כראש ממשלה, התאפיינו השנים הראשונות לשלטונו של מוסוליני בממשלות קואליציה המורכבות מלאומנים, שמרנים, ליברלים ופאשיסטים. בתחילה התנהג במתינות, וזכה לתמיכה עממית אותנטית. מוסוליני פעל להשבת כוחה של המדינה כלפי פנים, שילב את אנשי "החולצות השחורות" במוסדות הצבא, וקידם את משנתו האידאולוגית והכלכלית באופן מתון. הוא נתמך על ידי תעשיינים עשירים, ובעלי אחוזות, ופעל כנגד האיגודים המקצועיים, ואף ביצע [[הפרטה]]. עם זאת, היסודות הקיצוניים והפליליים במפלגתו המשיכו בהתססת המצב, ובפעילות רצח וטרור, בידיעתו ובהסכמתו של מוסוליני. פעולה כזו הייתה רציחתו, בשנת [[1924]] של המנהיג הסוציאליסטי, [[ג'אקומו מאטיאוטי]], רצח שהיווה את קו פרשת המים בהפיכת איטליה הפאשיסטית למדינה טוטאליטרית של ממש.

 

 

לאחר זכיית המפלגה הפאשיסטית בבחירות אלו, קם המנהיג הסוציאליסטי [[ג'אקומו מאטיאוטי]], ונאם בפומבי כנגד המפלגה הפאשיסטית וכנגד משטר הטרור שהנהיגה, ועל הבחירות שהניצחון בהן היה מבוסס על זיופים והפחדה. מאטיאוטי דרש את ביטול הבחירות, וזכה לתמיכה רבה. ב-[[10 ביוני]] [[1924]] נרצח מאטיאוטי על ידי עושי דברו של מוסוליני. הרצח בוצע בשלומיאליות ועקבות הרוצחים נתגלו והובילו אישית אל מוסוליני כנותן ההוראה. משטרו של מוסוליני עמד בפני האתגר הגדול ביותר כנגד קיומו, למעשה עד להתמוטטותו בשנת [[1943]], כעשרים שנה לאחר מכן. אך מפלגות האופוזיציה המוחלשות והמפולגות לא הצליחו לסחוף את העם להתנגדות עממית למשטר, וב-[[3 בינואר]] [[1925]] נשא מוסוליני נאום בפרלמנט, בו לקח על עצמו את האחריות לרצח ולאלימות, הכריז על משטר של [[דיקטטורה]] דה פקטו, הפקיע את כל זכויות האזרח, והשלים את זיהויה של המפלגה הפאשיסטית עם המדינה האיטלקית.