סחר בבני אדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית, לעיתים
שורה 3:
ב[[ניצול]] הכוונה לניצול מיני כמו [[זנות]], העסקה בכפייה, [[עבדות]] או נהלים דומים לעבדות, וכן לסחר ב[[איבר]]ים ל[[השתלת איברים|השתלה]].{{הערה|1=ההגדרה לקוחה מדיון של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|העצרת הכללית של האו"ם]] בשנת 2000, ראו עמוד 54 [http://www.unodc.org/pdf/crime/final_instruments/383e.pdf במסמך זה]}}
 
סחר ב[[אדם|בני אדם]] כולל בהרבה מקרים [[הברחה|הברחת]] בני אדם מ[[מדינה|מדינות]] [[עוני|עניות]] אל מדינות עשירות. התהליך מנצל את הפערים העצומים ברמת החיים בין מדינות עניות למדינות עשירות. הסוחרים מרמים את הקרבנות וגורמים להם להאמין שבמדינה אליה יקחו אותם יוכלו לעבוד בעבודה מכובדת כמו אומנת, או להרוויח סכומים גדולים של כסף ולהעלות את רמת החיים שלהם. על פי עדויות, לעתיםלעיתים קרובות נעשה שימוש גם באלימות פיזית כנגד הקרבנות.
 
קרבנות הסחר מוברחים לארץ היעד ושם הם מוחזקים בתנאים קשים, שכוללים כליאה או איומים והחרמת [[דרכון|דרכונים]] על ידי המעסיקים שלהם. המבריחים משכנעים את הקרבנות כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה. גובה החוב וכמות העבודה הנדרשת כדי לשלם אותו נקבעים על ידי המעסיקים, בצורה שרירותית ולעתיםולעיתים מעורפלת בכוונה. מצבם של הקורבנות רע במיוחד, יחסית לסוגי ניצול אחרים, בגלל הפער התרבותי בין תרבותו של הקורבן לתרבות המקום אליו הגיע. לקורבנות בדרך כלל יש נגישות נמוכה מאוד למידע ולסיוע, דבר המקל על המנצלים אותם ומהווה תמריץ לניצול בני אדם בדרך זו.
 
בשנת 2006 הוגדרה ישראל בדו"ח של מחלקת הסמים והפשיעה של האו"ם כאחד היעדים המרכזיים אליהם מובלים קורבנות הסחר בבני-אדם.{{הערה|שם=הערה2|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/6497799.stm UN highlights human trafficking], כתבה בBBC,{{כ}} 26 במרץ 2007}} לאחר טיפול נמרץ של רשויות החוק בתופעה, ממדיה קטנו באופן ניכר.{{הערה|שם=הערה1|עו"ד רחל גרשוני, [http://www.1202.org.il/download/files/report_heb2012.pdf מתאם המאבק בסחר בבני אדם: ככלי לבניית גשרים], בכתבה ל"דוח השנתי: אחריות חברתית - התמודדות עם פגיעה מינית בישראל 2012" מטעם איגוד מרכזי הסיוע
שורה 13:
לסחר בבני אדם מאפיינים דומים למאפייניה של העבדות, אך בשונה ממנה, סחר בבני אדם נעשה במקומות שבהם אין לגיטימציה לצורה זו של העסקה ואין מנהג רווח של עבדות.
 
לעתיםלעיתים נערכת השוואה בין העסקת בני אדם באופן רגיל, תמורת תשלום מוסכם, לבין סחר בבני אדם. תופעת הסחר בבני אדם מקיפה אך ורק מקרים של העסקה בכפייה ולא נכללים בה מקרים בהם המועסק הסכים, מסיבות שונות, לכל תנאי ההעסקה. יש המשתמשים במושג סחר בבני אדם כדי להמחיש, בצורה מטאפורית, את כוחו של השוק החופשי בו אנשים מגיעים עד כדי "מכירת עצמם" (בהסכמה), אך במונח המשפטי המקובל "סחר בבני אדם" לא נכלל פירוש מטאפורי זה.
 
גם אם החוק שולל באופן קוגנטי העסקה מסוג מסוים (כגון [[זנות]] או עבודה תמורת תשלום נמוך מ[[שכר מינימום|שכר המינימום]]) מטעמים של הגנה על הפרט מפני הסחר בו, לא תחשב עבירה על חוקים אלה כעבירת סחר בבני אדם.
שורה 50:
* {{מממ|גלעד נתן|המאבק בסחר בבני-אדם בישראל בשנת 2010 על-פי דוח מחלקת המדינה האמריקנית (דוח 2011)|m02891|18 ביולי 2011}}
* {{הארץ|רותי סיני|תוכנית הממשלה למאבק בסחר למטרות עבדות: דירות מסתור ותביעת מעסיקים|1.1388030|21 בפברואר 2007}}
* {{דהמרקר|נדן פלדמן|כך מתפשטת תעשיית הסקס טראפיקינג בארה"בבארצות הברית - ואיך זה קשור לטראמפ|1.4648599|19 בדצמבר 2017}}
 
==הערות שוליים==