יוזף לודוויג פון ארמנספרג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
הרוזן '''יוזף לודוויג פון ארמנספרג''' (ב[[גרמנית]]: '''Joseph Ludwig, Graf von Armansperg'''; {{כ}} [[28 בפברואר]] [[1787]] – [[3 באפריל]] [[1853]]) שירת כשר הפנים והאוצר ([[1826]]-[[1828]]) וכשר החוץ והאוצר ([[1828]]-[[1831]]) בממשלת [[בוואריה]] בזמן מלכותו של [[לודוויג הראשון מלך בוואריה]]. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה [[מונרכיה|מונרכיסט]] ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.
 
ב-[[1832]], כאשר הוצע כתר יוון ל[[אותון מלך יוון|אוטו]], בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת ה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו [[קרל פון אבל]] (Karl von Abel) ו[[גאורג לודוויג פון מאורר]] (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתיםלעיתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-[[1835]], מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי ב[[פוליטיקה]] היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו ל[[אמליה מאולדנבורג|אמליה מלכת יוון]]; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.
 
ב-[[1837]] הדיח אוטו את אמרנספרג ממשרתו והוא שב אל ביתו ב- Schloss Egg bei Deggendorf שב[[נידרבאיירן]] (Niederbayern). ארמנספרג מת ב-[[1853]].