מלכודת הנזילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשבר פיננסי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 27:
זאת ועוד, בזמני [[שפל כלכלי]], בנקים עשויים שלא לרצות להלוות את הכספים החדשים אשר הוזרמו למשק (או עלולים לדרוש על כך ריבית גבוהה מדיי אשר הלווים עצמם חוששים כי לא יוכלו לעמוד בה)וכך כספים חדשים שנוספו למשק "נלכדים" במצב נזיל מבלי שניתנו כהלוואה.
 
'''הפחתת מסים'''- בעתות שפל, אנשים וחברות עשויים לבחור באלטרנטיבה של "החזקה בכסף". אמנם, הפחתת נטל המס מפנה אמצעים ליצירת ביקושים אולם בדרך כלל, הפחתת נטל המס חלה על אלה שבידיהם כבר אמצעים ומבחינת [[גמישות הביקוש]] שלהם לכסף, הגדלת כמות הכסף הפנויה שבידיהם לא תגדיל את הצריכה שלהם. זאת ועוד, לעתיםלעיתים, גם "[[מגן מס|מגן המס]]" הוא גורם מדרבן ליצירת ביקוש. הפחתת שיעור המס (ועל ידי כך, הפחתת "[[מגן מס|מגן המס]]") עשויה לגרום להפחתת הגורם המדרבן ליצירת ביקוש.
 
[[ג'ון מיינרד קיינס]], הכלכלן אשר נחשב לרוב כאבי תאוריית מלכודת הנזילות, טען כי ישנם מצבים בהם אנשים יעדיפו להשאיר בידיהם כסף נזיל ולא להמירו בנכסים אשר אינם כסף נזיל. מצבים אלו מתקיימים כאשר אנשים חוששים ל[[רווח הון]]- למשל, כאשר שעורי הריבית נמוכים במידה כה קיצונית ואין להם לאן להמשיך לרדת (מה שמאפשר למחירי אגרות החוב להשתנות רק כלפי מטה ועל כן להסב הפסדי הון למחזיקים בהם) או לאחר [[משבר פיננסי]] (כדוגמת [[השפל הגדול|מפולת המניות בוול סטריט ב-1929]]), בו ירידת מחירי ניירות הערך גורמת לחשש מפני רכישתם.