עושר – הבדלי גרסאות

* [[פשע]]. אחד המניעים לעיסוק בפשע הוא תקווה להתעשרות מהירה וקלה. ארכי-פושעים כגון ראשי ה[[פשע מאורגן|מאפיה]] וה[[יאקוזה]] עשויים להתעשר ומצליחים לעתיםלעיתים בדרכים שונות "[[הלבנת הון|להלבין]]" את מקורות הונם.

'''תחושת העושר''' או '''אפקט העושר''' הוא מושג כלכלי המנסה להסביר את בחירתם של יחידים להוציא כסף ל[[צריכה]]. על פי תאורית "ההכנסה הקבועה" של הכלכלן [[מילטון פרידמן]] היקף הצריכה אינו נובע ממצב הכלכלי הנוכחי של היחיד אלא מציפייתו להכנסה העתידית. תחושת העושר מגדילה את ציפייתו של האדם להכנסה ומכאן מגבירה את הצריכה. תהליך זה מביא לעתיםלעיתים להגברת הפעילות במשק כאשר להרבה אנשים קיימת תחושת עושר. תחושה זו מבוססת על עליה בערך ה[[נכס]]ים של היחיד – מניות ב[[בורסה לניירות ערך|בורסה]], ערך ה[[דירה|דירות]] ונכסים אחרים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתקופת "[[בועת האינטרנט]]" או "בועת הדוט-קום" בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], בה ערך המניות עלה ללא כל יחס לערך האמיתי של הנכסים ורבים חיו בהרגשה שהם בעלי הון רב, תופעה שהזינה את הצריכה, עד לקריסת המניות.

עקרון בסיסי ב[[מס|מיסוי]] הוא התחשבות ביכולתו של משלם המס לעמוד בתשלום זה. מבחינה זו, הטלת מס מוגדל על עשירים נחשבת כראויה מבחינה חברתית – להם ישנה היכולת לשלם מס זה. לעתיםלעיתים מוטלים מסים מיוחדים על פעילויות המאפיינות עושר, ולעתיםולעיתים מוטל מס מוגדל על עשירים. דוגמאות לכך:

* הטלת [[מס ירושה]] (או מס עיזבון) על [[ירושה]] שמוריש אדם שגובהה עולה על סכום מסוים. מס זה מצמצם את העברת העושר מדור לדור. לעתיםלעיתים מלווה מס זה במס מתנות, שבא למנוע התחמקות מהמס באמצעות העברת נכסים כ[[מתנה]] בעת שהמוריש עודנו בחיים.

* [[מס רכוש]], שגובהו נקבע לפי ערכם של נכסים עיקריים שבידי האדם, הוא מס המשולם בעיקר על ידי עשירים, ולעתיםולעיתים אף לו אופי פרוגרסיבי.