קבוצת הכלוריט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-מינרלים סיליקטיים#פילוסיליקטים +פילוסיליקטים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 7:
|מערך קריסטלוגרפי=[[מונוקליני]]
|צורת הגביש=גבישים בודדים בצורה טבלה או משושים הם נדירים, בדרך כלל מקבצים לוחיים או ב"קשקשים."
|צבע=גוונים שונים של ירוק, ולעתיםולעיתים נדירות צהוב, אדום או לבן.
|ברק=זגוגי ולעתיםולעיתים פנינתי
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=מושלמת בכיוון אחד ויוצרת לוחיות אופייניות.
שורה 36:
 
שכבת הביניים הם [[אוקטהדרון|אוקטהדרונים]] (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם מגנזיום וברזל או אלומיניום המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ה[[הידרוקסיל]] (OH).
אלומיניום מחליף לעתיםלעיתים את ה[[צורן]] בטטרהדרונים. מבנה זה מכונה כריך (סנדוויץ') 2:1 כשנוהגים לסמן את שכבת הטטרהדרונים באות t ואת שכבת האוקטהדרונים באות o וכריך 2:1 הוא t-o-t.
משום שהצורן הוא ארבע־[[ערכיות|ערכי]] בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי, אלא שלא כמו בקבוצת ה[[נציץ|נציצים]] בעלת המבנה הדומה שבה הפיצוי הוא בא בצורת [[קטיון]] [[אשלגן]] המחבר בין הלוחיות, בקבוצת הכלוריט הקשר נעשה באמצעות Mg<sup>2+</sup>, Fe<sup>3+</sup>)(OH)<sub>6</sub>). ליחידה Mg<sup>2+</sup>, Fe<sup>3+</sup>)(OH)<sub>6</sub>) זו נוהגים להתייחס כאל "השכבה דמוית הברוסיט" בשל דמיונה למינרל [[ברוסיט]] (Mg<sup></sup>(OH)<sub>2</sub>) משום כך, מבנה הכלוריט הוא "t-o-t-ברוסיט-t-o-t-ברוסיט".
 
שורה 51:
בישראל ניתן למצוא כלוריטים בסלעים מותמרים כדוגמת הצפחות שב[[נחל רודד]], כמינרל משני בסלעים מגמתיים באזור אילת וב[[אואולית]]ים של בצר הברזל מתקופת ה[[קרטיקון]] ברכס [[מנרה]].
 
אין לכלוריטים ערך כלכלי, להפך, לעתיםלעיתים קרובות מוצאים כלוריט כ[[תכליל (מינרלוגיה)|תכליל]]ים בתוך מינרלים או כציפוי על מינרלים כדוגמת [[קוורץ]], [[טופז]] או [[קלציט]]. מספיקה כמות מעטה של כלוריט על מנת לצבוע את הגבישים של המינרלים בצבע ירוק עז, תופעה שעלולה להוריד מערכם של המינרלים.
 
==המינרלים בקבוצת הכלוריט==