הבדלים בין גרסאות בדף "רציפות (פילוסופיה)"

מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (שוחזר מעריכות של 192.117.143.174 (שיחה) לעריכה האחרונה של דניאל ב.)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
במהלך [[המאה ה-19]] הועלו [[תאוריה|תאוריות]] שונות בנוגע למבנה האטום, ובתחילת המאה ה-20 החל להתברר מבנהו. מצד אחד נתגלה כי האטום מכיל חלקיקים יסודיים יותר כמו [[אלקטרון|אלקטרונים]], [[פרוטון|פרוטונים]] ו[[קווארק]]ים. מצד שני, התצפית בחלקיקים אלו נתגלתה כבעייתית גם בגלל גודלם וגם בגלל התנהגותם. אם בסוף המאה ה-19 סברו הפיזיקאים שיוכלו לתאר את תנועת החלקיקים כשם שמתארים תנועת כדורי ביליארד, הרי שבמהלך המאה ה-20 התברר כי זוהי משימה בלתי אפשרית.
 
מאז פרסום [[תורת היחסות]], לא מתבצעת אותה הבחנה חדה בין חומר לאנרגיה. מאז פרסום [[עיקרון אי הוודאות]] של [[ורנר הייזנברג|הייזנברג]], נראה כי בכל מקרה לא ניתן לחשב את תנועתם של חלקיקים משום שעצם התצפית משפיעה על תנועתם. מאמצע המאה העשרים לערך, החלה להתקבל תאוריה המכונה [[מכניקת הקוונטים]], הטוענת שהחלקיקים אינם בהכרח בדידים, אלא שלעתיםשלעיתים הם בדידים ולעתיםולעיתים הם [[גל]]ים. תאוריה זו מקבלת גם את ההנחה שלא ניתן לצפות את תנועתם של החלקיקים על פי חוקי הפיזיקה הקלאסית, אלא לכל היותר ניתן לשער אותה על ידי [[סטטיסטיקה]].
 
מכל האמור לעיל משתמע כי הפיזיקה טרם הגיעה להסבר ברור ומקובל בנוגע למבנה החומר ותנועתו, או אפילו בנוגע לפירוש המושג "חומר". במצב זה, שאלת הרציפות בטבע נשארה מעורפלת מתמיד.
 
[[לייבניץ]] טען אף הוא כי הטבע רציף:
{{ציטוט|תוכן="חושבני שאמת היא שהחומר (ואפילו כל חלק וחלק של החומר) מחולק למספר חלקים גדול יותר משאפשר לדמות. ועל כן אומר אני לעתיםלעיתים קרובות שכל גוף וגוף, כל כמה שיהא קטן, הוא עולם של יצורים שאין קץ למספרם. וכך איני מאמין שיש אטומים, כלומר חלקים של חומר, קשים בתכלית הקשיות או בעלי מוצקות שאי אפשר להתגבר עליה."
|מקור=שמואל סמבורסקי, המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה, ביאליק, ירושלים, 1972, עמ' 44}}