צירוף מקרים – הבדלי גרסאות

 

[[תורת ההסתברות]] וה[[סטטיסטיקה]] מאפשרות לבחון עד כמה מקרי צירוף מקרים נתון, כלומר מה ה[[הסתברות]] שצירוף מקרים זה אכן יקרה. בניתוח של צירוף מקרים נדרש גם הבנה של משמעותו. ההסתברות שאדם מסוים יזכה בפרס הראשון בהגרלת [[מפעל הפיס|פיס]] מסוימת (המוכרת מיליון כרטיסים) היא 1 למיליון, כלומר הסתברות נמוכה ביותר. ההסתברות לזכייה בשבוע כלשהו בידי מי שמנוי על ההגרלה במשך 20 שנה, ולכן משתתף באלף הגרלות, היא 1 לאלף, כך שזהו צירוף מקרים פחות נדיר. ההסתברות שאדם כלשהו יזכה בהגרלה מסוימת (בהנחה שכל הכרטיסים נמכרו) היא 1 (ודאות), כך שבעצם הזכייה אין כל צירוף מקרים.

ללא ניתוח הסתברותי נאות, מאורעות עלולים להיראות אינטואיטיבית כצירופי מקרים מופלאים, אך לאחר ניתוח כזה מתברר שמדובר בתוצאה שכלל איננה מפתיעה. דוגמה נפוצה לכך היא [[פרדוקס יום ההולדת]], המגלה כי במסיבה שבה משתתפים 23 אנשים לפחות, ההסתברות שלשניים מהם יש [[יום הולדת]] באותו יום גבוהה מחצי, כלומר זהו צירוף מקרים בנאלי, אף שברגע שקיומו מתברר, הוא מעורר התפעלות.

 

{{חלונית|רוחב=32em|תוכן=<big>אולי אין בכך פלא, שכן המזל משנה תכופות את כיוונו והזמן אינסופי, שאותם אירועים מתרחשים שוב ושוב. שכן אם המון היסודות אינו מוגבל, יש למזל שפע חומר ליצור ממנו צרופי מקרים. ואם, מצד שני, מוגבל מספר היסודות מהם אירועים נארגים הרי שאותם מקרים צריכים להתרחש פעמים רבות כיוון שהם נוצרים ע”י אותם גורמים.